מלאכי הנחיל לדורות את הכמיהה לבואו של אליהו. לא של ישעיהו והושע, עמוס ומיכה – מדוע?

 

"פְּתַח לָנוּ שַׁעַר (עתידי) בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר".

מַלְאָכִי (הנוכחי) מבשר על מַלְאָכִי (העתידי), הוא אליהו (וסוף הנבואה מתקשר לתחילתה):

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא,
לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא;
וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם,
פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם (ג, כג-כד);

הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי,
וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים,
וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים, הִנֵּה בָא...
וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ...
כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים;
...וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי, וְזִקַק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף,
וְהָיוּ לַה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה –
וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם,
כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת;
וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט... (ג, א-ה);

המשפט העתידי יתנהל באותה מידה ומהירות נגד פשיעה מוסרית ("עֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר, אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר"), ודתית ('מְכַשְּׁפִים, מְנָאֲפִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר'), וגם זה עיצב את השפה הדתית לדורות (יותר מעמוס וישעיהו).

מלאכי הנחיל לדורות את הכמיהה לבואו של אליהו. לא של ישעיהו והושע, עמוס ומיכה – מדוע?

אליהו הוביל מאבק נבואי עממי נגד תועבות איזבל – אילו הצליח לסלק אותה, בית אחאב לא היה נופל, וממלכות ישראל ויהודה יכלו (אולי) להתאחד, ולמנוע חורבן וגלות.

לכן, אליהו, עם האש המטהרת, יכול למנוע אסון עתידי ב"בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא", ודווקא הקַנָּאוּת שלו, יכולה למנוע אש חמורה בהרבה – "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם";

ואיך נִשְׂרוֹד עד אז? בספר תורה, ובספר זיכרון:
זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי
אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְרָאֵל
חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים;
אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֶעֵהוּ –
וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו
לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ... (ג', כב,טז);

*

הרב קוק, ככוהן שעלה לארץ, ראה את שליחותו הגדולה* – להשיב "לֵב אָבוֹת (=חֲרֵדים) עַל בָּנִים (=חֲלוּצים שהתרחקו), וְלֵב בָּנִים (=חופשיים) עַל אֲבוֹתָם (הדתיים), ולקרב את הלבבות כדי למנוע מלחמת אחים, ב"בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא".

זה עדיין בידינו.

________________________________

* ראו מאמר 'הדור'

באדיבות אתר 929