מחיר החסד

אחד הסיפורים העצובים בימי דוד פותח בבן נכה הרגליים של יהונתן בן שאול. שמו המקורי "מְריב בָּעַל" נשמר בדברי הימים (א ח', לד; ט', מ), וכינויו "מְפיבֹשֶת" בפי הנבואה מבטא את המאבק למְחִיַית שמות שיש בהם משמעות אלילית (גם אם בזמן דוד לא התכוונו לכך). מכל הברית והשבועה המופלאה בין דוד ליהונתן, שהתרסקו בנפילת יהונתן בגלבוע, נותר רק הבן הנכה חסר האונים שנותר בעבר הירדן, אזור המקלט של משפחת שאול, וגם של דוד בהמשך, במרד אבשלום.

מחיר החסד של דוד עם זרע יהונתן היה 'פגיעה' במעמדו של ציבא עבד בית שאול, שהפך אדון למעשה על חלק חשוב מנחלות משפחת שאול בארץ בנימין. ציבא 'עבד' שאול עם 15 בניו ו-20 עבדיו, נאלץ לקבל מעליו את הבן הנכה, שאכל על שולחן המלך תמיד. הוא לא ישלים עם ה'פגיעה' במעמדו, וימתין עם מזימותיו ויצריו לניצול הזדמנות שתבוא.

משפטו של דוד בשלב זה היה בהחלט "משפט וצדקה" (ח', טו).

למרות ששמו של נתן הנביא לא נזכר בפרק, זהו חלק בלתי נפרד מ'ספר' "דברי נתן הנביא" (דברי הימים א כ"ט, כט), כי הנבואה הסיפורית פותחת תמיד בסיפורי הרקע. נבואת שמואל הראשונה מתוארת בשמואל א פרק ג', ושני הפרקים הראשונים הם סיפורה הכאוב של חנה והולדת שמואל, מול הסיפור הקשה על עלי ובניו.

גד הנביא נזכר פעם אחת בנדודי דוד (שמואל א כ"ב, ה), אף שליווה את דוד בסיפורי נדודיו בכלל, ככל הנראה. "דברי נתן הנביא" מתחילים עם כיבוש יבוס והעלאת הארון לעיר דוד, כרקע לנבואת נתן הראשונה (פרקים ה'-ו' לקראת ז'). כעת אנו בסיפורי הרקע לקראת נבואת נתן השנייה (י"ב).

באדיבות אתר 929