מזבח התמלא דמעות

מול הכוהנים המשחיתים את "בְּרִית הַלֵּוִי" (ח) שלח ה' כוהן נאמן - שמו לא נזכר, אבל היחיד בתקופה המתאים לתיאור, הוא עזרא הכוהן-הסופר.

עזרא (ז-ח) עלה ארצה כ'רב ראשי' מטעם הממלכה הפרסית עם כתב סמכות ייחודי, למנות שופטים ודיינים לכל היהודים באזור - עזרא לא היה כוהן גדול במקדש, אבל ייחוסו (עד אהרן; עזרא ז, א-ו), ושליטתו בתורה ובפירושה ("סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה"), נתנו לו כוחות להציב אלטרנטיבה;

נבואת מלאכי תמכה בכוהן שמחוץ לממסד הכהונה -
בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם...
תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ,
וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִּשְׂפָתָיו,
בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי,
וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן;
כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת,
וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ... (ד-ז);

מלאכי ניצב עם עזרא במאבק הגדול נגד נישואי נכריות, שהתרבו ביהודה, וראה בהם בגידה וחילול הברית:
הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ
הֲלוֹא אֵ-ל אֶחָד בְּרָאָנוּ
מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו,
לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ?
...כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב,
וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר (ב, י-יא);

עזרא (ט-י) זעק ובכה, התפלל והתוודה, קרע בגדו והתאבל, השביע וכינס אסֵפת עם - ומלאכי הוסיף שני דברים בשם הנבואה -
יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה (=נישואי נכריות)
עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב*,
וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְ-בָאוֹת;
וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ:
כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה', בְּכִי וַאֲנָקָה...
...כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ
אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ,
וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ (ב, יב-טז);

למדנו ממלאכי, שהבגידה הייתה כפולה, גם בברית אבות, וגם באשת נעורים יהודיה, שננטשה בעבור יפהפיה נכרית, והכוהנים הובילו והכשירו את התועבה, עד שהמזבח התכסה דמעות של הנשים היהודיות, העזובות.

---------------------------------------

*כהריגת עֵר ואוֹנָן בני יהודה, בראשית לח, ז-ט

באדיבות אתר 929