שיכורי הגאווה שבירושלים, לא יכלו לסבול את 'המוֹרֶה הטרדן' ישעיהו, שהטיף להם מוסר בלשון חכמה ושיר, ולעגו לו כמי שמילותיו אינן מתחברות למשפט. בעימות הזה נחשף ישעיהו כ'מוֹרֶה' מול תלמידים רעים.
פרקים כ"ח ו-כ"ט - יחידה אחת - השוואה קשה בין "עֲטֶרֶת גֵאוּת שִכֹּרֵי אפרים" (כ"ח, א-ד), לבין הדומים להם ב"אֲריאֵל" (=ירושלים).
ימי אחז (ועד 6 לחזקיהו), היו שנותיה האחרונות של ממלכת 'אפרים'. הנביא ראה לנגד עיניו את השיטפון האשורי הכביר*, ואת שומרון שתירמס ברגלי אשור, אחרי המרד האחרון שבא מתוך שיכרון וגאווה**.
וזאת ההקדמה לעימות של ישעיהו עם השיכורים 'שלו' – "אנשי לָצוֹן, מֹשְלֵי העם הזה אשר בירושלִַם" (יד-טו). חבורת השרים של אחז, שכרתו ברית עם המוות (=מלך אשור), וחשבו שבזה יהודה תינצל מכיבוש אשורי, אבל פתחו שער להשתלטות זרה.
בעימות הזה נחשף ישעיהו כ'מוֹרֶה' מול תלמידים רעים, וכבר היו אז מורים ותלמידים באצולה הירושלמית – "גְמוּלֵי מֵחָלָב" אֵם החלו ללמוד קריאה, בתרגילי 'אָב', 'בָּא', 'גָד', 'דָן'... "צַו לָצָו", "קַו לָקָו", 'רָב', 'שָב', 'תָו', מילים קטועות שאינן מתחברות למשפט שלם – "זְעֵיר שָם, זְעֵיר שָם" (ט-יג).
שיכורי הגאווה בירושלים, לא יכלו לסבול את 'המוֹרֶה הטרדן' ישעיהו, שהטיף להם מוסר בלשון חכמה ושיר, ולעגו לו כמי שמילותיו אינן מתחברות למשפט, כמורה של תינוקות (כמה מהם אולי למדו אצלו לקרוא).
הנביא השיב להם, שתלמידים כמותם לא יצליחו לקרוא ולהבין מה צפוי ליהודה ולירושלים, מפני שהם שוכבים כשיכורים בתוך "קיא צֹאה" (ח), ושמו מבטחם ב"כָזָב... ובשקר" (טו).
כאן (כג-כט) הוסיף 'המוֹרֶה' משל לשדה תבואה (מזכיר את שירת הכרם).
כדי להגיע ללחם צריך לדוש את התבואה במכות חזקות של 'גלגל עגלה' – ואלה ייסורי המשפט בדרך לגאולה.
______________________________________
* השיטפון האשורי בפס' ב, כמו בח', ז-ח.
** כמו האופֶה השיכור במאפייה העולה באש, בהושע ז.
באדיבות אתר 929