מה מעמדו של שבט שמעון?

בראשית פרק כ"ו נמצאת תופעה נדירה במקרא - "פיסקא באמצע פסוק": בספר התורה יש רווח בין החלק הראשון של כ"ו, א, "וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה", ובין המשך הפסוק - "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר". מה משמעות הקטיעה באמצע הפסוק, בין המגפה למפקד?

לאחר המגפה, שבה מתו למעלה ממחצית בני שבט שמעון, ולאחר האישור שנתן הקב"ה להריגת זמרי, נשיא השבט, שותק הכתוב. התורה שותקת, אבל בשתיקה זו מקופל החשש המחריד שייסר את משה ואת בני ישראל: שמא יידחה שבט שמעון משורות העם? המגפה הקטלנית שככה; העם צריך כעת לקבור את מתיו ולהמשיך קדימה בדרך כלשהי. אך העם אינו יודע לאן עליו להמשיך, באיזו דרך לבחור; אילו מסקנות מרחיקות לכת יש להסיק מחורבנו של שבט שמעון?

בסופו של דבר מורה הקב"ה למשה: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל". יש לפקוד את שנים עשר השבטים כולם ולכלול את כולם במסגרת הלאומית. שנים עשר השבטים חייבים להתלכד כולם להשגת האיזון ההרמוני המהווה את כנסת ישראל. ובכן נפקד העם, ובתוכו גם שארית בני שבט שמעון; ושוב עולה הסך הכולל, באופן מסתורי, למספר שישים ריבוא בקירוב, מספר המסמל שלמות. למרות ההשמדה, הניצולים משבט שמעון הם חלק בלתי-נפרד של העם, ובלעדיהם האומה איננה שלמה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון