בקשת העם לשלוח מרגלים, המופיעה בספר דברים, הייתה רק כיסוי לשאלה האמיתית שהפחידה אותם - "וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה"? (יט).

 

בפרשה זו אין 'מרגלים' ואין 'ריגול' – רק 'תיירים' שנשלחו על ידי משה "לָתוּר את אֶרֶץ כְּנָעַן" (יז) – אבל מדוע נשלחו ומי ביקש זאת?
על כך יש לכאורה מחלוקת בין התיאור כאן בספר במדבר - לפיו ה' ציווה את משה לשלוח תיירים, 12 נציגי שבטים "רָאשֵׁי בְנֵי יִשְֹרָאֵל" (ג) – ובין התיאור בספר דברים (א', כב), שם משה תיאר את בקשת העם – "וַתִקרבוּן אֵלַי כֻּלְכֶם, וַתֹאמרוּ: נִשלחה אנשים לפנינו וְיַחפְּרוּ לנו את הארץ, וְיָשִבוּ אֹתָנוּ דבר, את הדרך אשר נעלה בה, ואת הערים אשר נָבֹא אליהן". גם שם נשלחו 12 נציגי שבטים, שעלו "וַיְרַגְּלו אֹתָהּ" (שם, כד).

"שלח לך"? או "נשלחה"? ה' ציווה? או העם ביקש? 'תיירים'? או 'מרגלים'?

מי שמוכן להעז ולראות בשני תיאורים שונים בתורה, לא שתי גרסאות אלא שני פנים של סיפור אחד, מוזמן להצעה הזאת:
המשברים שתוארו לעיל (ארון יוצא למלחמה, מתאוננים, מתאווים, מרים) יצרו בעם חרדה וחוסר אמון ביחס לתכנית העלייה לארץ.
הבקשה הלגיטימית לשלוח מרגלים כדי לדעת באיזו דרך כדאי לעלות ומאיזו עיר תיפתח המלחמה היא מוזרה, כי ריגול כזה הוא לא נושא למחאה ציבורית. שולחים אליו בחשאי כמה מקצוענים (כמו שעשה יהושע) ולא משלחת רשמית ומוכרת.

לכן, בקשת הריגול הייתה רק כיסוי לשאלה האמִתית שהחרידה אותם – "וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה"? (יט) – צו ה' למשה חשף את מה שהסתתר בלבבות העם, והעמיד אותם למבחן.

באדיבות אתר 929