כיצד החלה מהפכת יאשיהו? אצל מי יכול היה יאשיהו למצוא 'קצה של חוט' אחרי 65 שנה של אלילות פרוצה בירושלִַם?
אסא, נין לשלמה, מלך בגיל צעיר מאד, ורק בשנתו ה-15 תפס את השלטון;[1]
יואש, הילד היחיד ששרד, הומלך בן 7, ויהוידע הכהן ואנשיו ניהלו את הממלכה (כג וכד);
מנשה מלך בן 12, וחבורת שרים ויועצים הובילה אותו עד לשבי שפקח את עיניו (לג);
יאשיהו נין לחזקיהו, מלך בן 8 וחבורת שרים ויועצים שהקיפה אותו, המשיכה לנהל את הממלכה בדרכי מנשה-אָמוֹן, בשקט מדיני של כניעה ואסאלית, ובהשתלבות דתית בתרבות האלילית שבמרחב – איזה סיכוי היה ליאשיהו להשתלט, ולחולל מהפכה ברוחו של חזקיהו, אבי סבו?
"ובשמונה שנים למלכו, והוא עודנו נער (בן 16) החל לדרוש לא-להי דוד אביו" (לד, ג); אצל מי יכול היה יאשיהו למצוא 'קצה של חוט' אחרי 65 שנה (8+2+55) של אלילות פרוצה בירושלִַם? התשובה נמצאת בנבואות "צפניה בן כושי בן גדליה בן אֲמַריה בן חזקיה, בימי יאשיהו בן אָמוֹן מלך יהודה" (צפניה א', א);[2] צפניה ניבא אסון לירושלם ב"יום ה' הגדול", בו יכרית ה' את כל האלילות. יאשיהו הבין, שאם הוא לא יעשה זאת, יבוא אויב בשערי העיר ב"יום חֹשך ואֲפֵלה" (צפניה א, יד-טז);
אחרי 4 שנות לימוד והיערכות – "ובשתים עשרה שנה (ליאשיהו בן ה-20) החל לטהר את יהודה וירושלִַם מן הבמות והאֲשֵרים והפְּסִלים והמַסֵכות; וַינַתצוּ לפניו את מזבחות הבעלים..." (לד, ג-ה); אז הופיע נביא צעיר, "נער אנכי", "ירמיהו (א, א-ב; ו-ז) בן חלקיהו מן הכֹּהנים אשר בעֲנָתות בארץ בנימִן; אשר היה דבר ה' אליו בימי יאשיהו בן אָמוֹן מלך יהודה, בִּשלש עשרה שנה למלכו", וכצאצא לכוהני בית עֵלי משִלֹה,[3] הוא נשלח מיד "צפונה" (ירמיהו ג, יב-יד), להשיב את ליבם של הנותרים משבטי ישראל בצפון, אל ה' השוכן "בציון", ולשוב ולאחד את ישראל ויהודה הנותרים בארץ;
באותו זמן ממש יצא המלך יאשיהו 'צפונה', והחל לטהר את הארץ, "ובערי מנשה ואפרים ושמעון, ועד נפתלי... וַינַתֵץ את המזבחות ואת האֲשֵרים והפְּסִלים כִּתַת לְהֵדַק... בכל ארץ ישראל" (לד, ו-ז); חזקיהו לא העז לעלות בעצמו 'צפונה', כי זה היה נחשב מרד באשור, אבל בימי יאשיהו, האימפריה האשורית ירדה מגדולתה, צבאותיה גורשו ממצרים, ואחיזתה נחלשה מאד – יאשיהו נכנס לתוך 'החלל', והחל לפעול כמלך בית דוד על כל עם ישראל!
רק אז החלה מלאכת הטיהור והשיקום של בית ה' – יאשיהו בעקבות יואש, ו"חלקיהו הכהן הגדול" (לד, ט-יד) בעקבות יהוידע הכהן מימי יואש;[4] בשיא הטיהור נמצא בבית ה' "ספר התורה"[5] (מלכים-ב כ"ב, יא), שהרעיש פעמיים את ההיסטוריה היהודית – בימי יאשיהו – ובחקר המקרא המודרני.
תגובת יאשיהו לשמיעת דברי הספר הייתה זעזוע, קריעת בגדים ופנייה אל "חֻלדה הנביאה", שהשיבה לו כי דברי הספר יתקיימו בחורבן הארץ – לפיכך ברור, ש"ספר התורה" כלל בעיקר את הברכות והקללות (דברים כח), ואכן נקראת פרשיה זו במיוחד "ספר התורה" (דברים כח, נח-סא; כט, כ).
בניגוד להשערת המחקר, שום אדם שישמע את ספר דברים מתחילתו לא יקרע את בגדיו. מדובר בספר אָלות הברית, שנכתב למעמדים מיוחדים, בדומה ל"ספר הברית" (שמות כד, ז) במעמד הר סיני.
כאן הופיעה הדמות הנבואית השלישית בימי יאשיהו,[6] אחרי צפניה וירמיהו –"חֻלדה הנביאה..." (לד, כב-כח), שהחזירה את יאשיהו לנקודת המוצא מנבואת צפניה – ה' "מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו...", וכל "האָלוֹת" (=הקללות) הכתובות ב"ספר התורה" יתקיימו – אמנם לא בימי יאשיהו בזכות ליבו הנאמן לה', כפי שהתגלה בקריעת הבגדים.
_______________
[1] ראו בטורים לפרקי י"ד וט"ו, לעיל.
[2] ראו בטורים שכתבתי לצפניה.
[3] ראו בטורים שכתבתי לירמיהו ג' וז'.
[4] דברים שכתבתי בטור למלכים-ב כ"ב.
[5] במלכים הוא נקרא רק "ספר התורה", אולם כאן נוסף פסוק (ל"ד, יד) על מציאת "ספר תורת ה' ביד משה", וככל הנראה, כותב 'דברי-הימים' (בימי בית שני) אכן סבר, שהיה זה ספר תורה שלם; חז"ל (יומא נב ע"ב) הוסיפו, שהספר היה פתוח בדיוק בפרשת הקללות, בנבואה על הגליית המלך, ולכן קרע יאשיהו את בגדיו.
[6] לדעתי, צפניה כבר הלך לעולמו, וירמיהו הלך "צפונה", "להחזיר את עשרת השבטים" (מגילה יד ע"ב), שנותרו בשומרון ובגליל.