מהפך

קובץ נבואות אחרית הימים בספר נחתם בנבואה ארוכה ונשגבת, המתארת בפירוט את מלחמת אחרית הימים. נבואה זו מזכירה את הנבואה בפרק י"ב, אלא שזו עסקה בגורלה של ירושלים ויהודה ואילו נבואתנו מרחיבה את המבט אל עבר העולם כולו. הנבואה פותחת בתיאור ההיאספות למלחמה וכיבוש ירושלים (א-ב) שבעקבותיהם יופיע ה' ויצא למלחמה באויב (ג-ה), ולבסוף מעבר מהחושך, אל האור שמסמל את התקווה שתבוא אחרי המלחמה (ו-ט), לעומת ירושלים שתשב לבטח, הגויים יינגפו (יב-טו). בחלקה השני של הנבואה מתוארת מלכות ה' בכל הארץ שתבוא לאחר המלחמה (טז-כא).

א. במרכזו של כל שלב בתיאור המלחמה בנבואה מופיע מוטיב היציאה והחציה:

עקבו אחרי שלושת המופעים (ב, ג-ד, ח) ובחנו את התפתחות תהליך הגאולה המשתקף בשלוש היציאות והחציות. התייחסו לזיקות המורכבות ביניהם: הניגוד בין היציאה הראשונה לשניה, הקשר התוצאתי בין החציה השניה לשלישית (בדקו גם את הכיוונים הגאוגרפיים שלהן), לעומת ההבדל הגדול בתכליתן ובמגמתן.

ב. הנבואה חותמת בהיפוך שיתחולל ביחס האומות לישראל (טז-יט). עמדו על ההיפוך בין תמונת הגויים 'מדי שנה בשנה' בחתימת הנבואה (טז) לתמונתם בתחילת הנבואה (ב). מדוע נבחר חג הסוכות לבטא את ההיפוך הזה? עמדו על האופי המיוחד שלובש חג הסוכות בנבואתנו, וראו גם את דברי הגמרא (סוכה נה, ב): 'אמר רבי אלעזר: הני שבעים פרים (של סוכות) כנגד מי - כנגד שבעים אומות'. (רש"י: שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם, לפי שנידונין בחג על המים).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"