מהפך בתפקיד היאור

היאור ממלא תפקיד חשוב בסיפור לידתו והצלתו של משה - במקום זה מתרחשים האירועים המשמעותיים בסיפור זה: אמו של משה שמה את התיבה ביאור; בת פרעה הולכת לרחוץ ביאור, ומשרתותיה הולכות לצידה על שפת היאור; שמו של משה מכיל התייחסות מפורשת ליאור - הוא נמשה מן המים, כלומר מן היאור בו רחצה בת פרעה.

סיפור לידת משה והצלתו הוא ההיפוך של גזירת פרעה: בעיני פרעה, המפגש בין היאור לבין הבנים היה אמור להוביל למותם, אך בסיפור לידת והצלת משה הוא מילא תפקיד בהצלתו של משה; הבן והיאור נפגשים למטרות של חיים.

שמו של משה מדגיש ביתר שאת את מוטיב ההיפוך – פרעה גזר על כל הבנים השלכה ליאור - אך בן אחד דווקא נמשה ממנו. בנוסף לכך, מי שמצילה את משה היא בתו של מי שפקד להרוג אותו; כאילו בכדי להדגיש את החתרנות של המעשה שלה, התורה מזכירה את היותה "בת פרעה" כמה פעמים בסיפור (בפס' ה-י) וזהו סימן הזיהוי היחיד של אמו המאמצת של משה. ה' משתמש בבתו של פרעה כדי להפוך את גזירותיו על פיהן. לבסוף, בשיא האירוניה, הילד שהיה צריך להיות מוטבע בגזירתו הרעה של פרעה נהפך לנכדו המאומץ ולבן ביתו. הילד שהיה צריך לטבוע ביאור גדל בביתו כנסיך מצרים.

ה' מהפך את צו פרעה וגורם לכך שהיאור דווקא יציל חיים. הבן הניצול יהיה, בעתיד, הגואל של בני ישראל, הכלי שימוטט את מנגנון הדיכוי המצרי עד תומו. בנוסף, בהדגמה האולטימטיבית של כח ההשגחה, לא אחרת מאשר בת פרעה הופכת להיות האם, כביכול, של החורבן וההרס שיבואו על מצרים; פרעה ובתו מגדלים את מי שיביא לתבוסתם - את גואלם של ישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון