מהי הדרך הנכונה?

"כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'" (ב)

הסבר הפסוק: כל דרך (הרגל ומנהג) של כל איש נראה בעיניו, בראיה שטחית, ישר וטוב; אולם ה' תוכן (שוקל ומודד בדקדקנות) גם את הליבות, המחשבות והכוונות שמאחרי המעשים.

במשלי ט"ז מופיע פסוק בעל משמעות דומה מאד: "כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן רוּחוֹת ה'" (ט"ז, ב)

מה משמעותו המעשית של הפסוק? מה צריך לעשות אדם שרוצה להיות זך וישר בעיני ה', והרי כל דרך שיילך בה תיראה בעיניו זכה וישרה, גם אם בעיני ה' היא רעה?!

ראשית, צריכה להיות ענווה ביחס להבנת רצון ה'. הפסוקים שלנו מלמדים, שלפעמים דרכו של האדם נראית בעיניו ישרה, והוא בטוח שזה רצון ה', אך הוא טועה – דרכו איננה מכוונת לרצון ה'.

לכן, אדם שרוצה להיות זך וישר בעיני ה', צריך להתעמק ולבדוק את הכוונות שעומדות מאחורי כל מעשה ומעשה שהוא עושה, ולא להסתפק בכך שמעשיו נראים טוב כלפי חוץ.

בנוסף לכך, על האדם להיות מודע להשגחת ה', ולאמץ את "נקודת המבט" של ה', כך שמעשיו יהיו מכוונים לרצון ה'. אכן, הראיה הסובייקטיבית של האדם עלולה להיות מוטעית, ולכן ספר משלי מייעץ לאדם שינסה לאמץ נקודת מבט אחרת - נקודת המבט של ה': ה' שוקל ובוחן היטב אפילו את מחשבות ליבו של האדם, ובוודאי גם את מעשיו. אדם המודע להשגחה התמידית של ה', יתרגל גם הוא לשקול היטב את מעשיו, ולא לעשות את מה שנראה בעיניו כטוב במחשבה ראשונה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך