עיון מחודש במשמעות המלים "משכן" ו"מקדש" בפסוקים, בשונה מן השימוש הרגיל בלשוננו.

 

המונחים 'מקדש' ו'משכן' משמשים בשפתינו בדרך כלל לתיאור המבנים שה' השרה את שכינתו בתוכם, על כל מרכיביהם. המשכן הוא המבנה שמשה הקים במדבר וכן המבנה שבני ישראל הקימו בשילה בימי יהושע; והמקדש הוא המבנה ששלמה בנה בירושלים, וכן המבנה שבנו זרובבל ויהושע בן יהוצדק בעת שיבת ציון, והוא המבנה שייבנה לעתיד לבוא.

למעשה, לשני המונחים האלו קיימת משמעות נוספת, פרטית יותר. בספר במדבר (י', כא) נאמר: "וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בֹּאָם", בפסוק זה ארון הברית מכונה "המקדש". אפשר שכך יש לפרש גם את הפסוק המזכיר את ה"מקדש" בפרשתנו:

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ. וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים" (כ"ה, ח-י)

מפסוק י' ואילך מפרטת התורה את צורתו של הארון, שנזכר בכינוי "המקדש" בפסוק ח'. פסוק ט' - המפסיק ביניהם - הוא סיום הפסקה הראשונה, מעין סיומי הפסקאות שבהמשך הפרשה .

גם בפסוק הבא, ה"מקדש" הוא ארון הברית:

"רְאֵה עַתָּה כִּי ה' בָּחַר בְּךָ לִבְנוֹת בַּיִת לַמִּקְדָּשׁ" (דברי הימים א כ"ח, י)

שהרי בתחילת אותו פרק, אומר דוד לשרי ישראל:

"...שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה'... " (שם, ב)

השוואת שני הפסוקים מעלה שה"מקדש" הוא הארון, וכל הבית נקרא על שמו.

*   *   *

ה"משכן" כתיאור פרטי יותר משמש לכינוי היריעות התחתונות:    

" וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת..." (כ"ו, א)

בניגוד לכך, על בניין הקרשים נאמר: "וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן" (שם, יח). הקרשים הם עבור המשכן, אך היריעות - הן עצמן המשכן.

ואכן, משהקימו את המשכן בשילה - בנאוהו מאבנים וגנזו את הקרשים, שהרי הם אינם עיקר המשכן. אך בית האבן בשילה נעשה ללא גג יצוק, ובגגו הניחו את יריעות המשכן שעשו בצלאל ואהליאב במדבר. יריעות אלו נתנו לכלל המשכן את שמו - "משכן".

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון