מדוע אימפריות קורסות?

היסטוריונים וחוקרים מתחומי דעת שונים עסקו בדורות האחרונים בבירור ההיגיון והחוקיות הפנימית המסבירה את עלייתן ונפילתן של אימפריות. מאדוארד גיבון, ההיסטוריון הבריטי שכתב במאה ה-18 ששה כרכים על שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומית, ועד פול קנדי, היסטוריון בריטי בן המאה העשרים שכתב על "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות", מויליאם שיירר שכתב על עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, ועד פירס ברנדון שכתב על שקיעתה ונפילתה של האימפריה הבריטית, זו שהשתתפה בהחרבתו של הרייך השלישי.

התנ"ך כבר נדרש לכך כדרכו, במילים ספורות. בפרק ה' של ספר דניאל הוא מציג את קריסתה של האימפריה הבבלית תוך שהוא מביא לעולם את המושג "הכתובת על הקיר": "מנא מנא תקל ופרסין" (כה) היא הכתובת שהופיעה על הקיר של בלשאצר, במהלך המשתה, והודיעה לו, בעזרת הפרשנות של דניאל, שקיצו וקיצה של האימפריה קרב. דניאל אף הסביר לו מדוע זה יקרה, על סמך חלומות קודמים שפתר לאביו בפרקים הקודמים. במילה אחת: יוהרה. ובתוספת הסבר של חז"ל: הוצאת כלי המקדש והשימוש בהם למשתה, הם ביטוי להשחתה מוסרית עמוקה והסתאבות השלטון. אין כבוד לעמים הנכבשים, אין כבוד לתרבות האחרת, אין רגישות לאמונתו של הזולת. זו אותה כתובת שעל הקיר שבישרה את סופו של הקולוניאליזם בעידן המודרני. כל הספרים עבי הכרס מהווים בעצם פירוש, פירוט והרחבה לפירושו של דניאל לאותה כתובת קצרה בת ארבע מילים שעל הקיר: "מנא מנא תקל ופרסין".