מגילת דברי ירמיהו

"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מִן הָרָמָה בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה" (א).

גורלם של כלי המקדש שנלקחו לבבל המשיך להעסיק יהודים גם בימי בית שני ומסורות שונות בעניין התפתחו במהלך התקופה. בחיבור בשם 'דברי ירמיהו' (Apocryphon of Jeremiah C) שהתגלה במערות קומראן מופיעה התייחסות לעניין.

ירמיהו ג 4Q385a, קטע 18 עמודה א':
‏(-- ויצא) ירמיה הנביא מלפני יהוה
‎(וילך עם ה)שבאים אשר נשבו מארץ ירושלים ויבאו
(לרבלה אל) מלך בבל ( ) בהכות נבוזרדן רב הטבחים
(--)עים ויקח אׄת כלי בית אלהים את הכהנים
‎(החרים) ובני ישראל ויביאם בבל.  וילך ירמיה הנביא
‎(עמהם עד) הנהר.  ויצום את אשר יעשו בארץ שביא(ם).
(וישמעו) בקול ירמיה לדברים אשר צוהו אלהים
(לעשות) וׄשמרו את ברית אלהי אבותיהם בארץׄ
‎(בבל.  ולא יעשו) כאשר עשו הם ומלכיהם כהניהם
‎(ושריהם --) (וי)חלל(ו ש)ם אלהים ל(טמא).

החיבור הוא שִׁכְתּוּב של ספר ירמיהו, יש בו סידור שונה של הסיפור, הוספה של פרטים חדשים והשמטה של פרטים אחרים. הקטע של המגילה מבוסס חלקית על ירמיהו מ' פס' א שם מסופר שירמיהו הלך חלק מהדרך ביחד עם השבויים שיצאו לגלות. בחיבור שנמצא בקומראן נוספו הפרטים שהוא ליווה אותם עד "הנהר", ושבמהלך הליווי הוא גם העביר לגולים את הציוויים של ה' לגבי צורת ההתנהלות שלהם בגלות בבבל.

בקטע משולבים פרטים המופיעים בתיאורים השונים של חורבן בית ראשון והיציאה לגלות בבל. הסופר משווה את מעמדם של כלי המקדש למעמדם של הכוהנים והעם היוצאים לגלות. יש כאן אולי רמיזה לנבואה שבירמיהו כ"ז, פס' כב שם מובטח שה' יחזיר את כלי המקדש לירושלים, בדיוק כפי שמובטח שגם העם יחזור מהגלות.

באדיבות אתר 929