מאבק בשרשרת הנקם

6 ערי המקלט ו-42 ערי הלוויים (שגם בהן היה מקלט; ו-ז) בפריסה ארצית, מיועדות למאבק בשרשרות הנקם של 'גאולת הדם', אשר שוררת עד היום בחברה השבטית.

השיטה של התורה בנויה על הכרעת דין מוות לרוצח במזיד רק בבית משפט מוסמך – "וְלא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט" (יב), ועל "מקלט" בטוח בכל אזור בארץ, לרוצחים בשגגה.

תרבות 'נקמת הדם' ו'גאולת הדם' כמעט ונעלמו מתוך החברה היהודית. בארגוני פשיעה שבתוכנו עדיין שוררת 'נקמת הדם', אבל 'גאולת הדם' כתרבות, נעלמה.

הרב קוק ראה דגם דומה במצוות רבות בתורה (ראו ספרי, 'המקור הכפול – השראה וסמכות במשנת הרב קוק', פרק ד).

התורה חוללה מהפכות רבות אבל לא שברה את המוסדות החברתיים והשבטיים –

לא ביטלה כליל את העבדות, אלא הכניסה אותה למסגרת משפטית עם שילוח לחופשי כרעיון מכונן; בסופו של תהליך היסטורי, העבדות בוטלה בעולם התרבותי.

לא ביטלה את השבטיות, אלא יצרה כלים ותהליכים לאחדות על-שבטית; בסופו של תהליך היסטורי נוצרו עדות ומגזרים במקום שבטים, אך העיקר הוא עם ישראל בכללו.

לא אסרה ריבוי נשים, אלא הציבה אידיאל של איש ואישה בגן עדן, והסתייגה מפילגשות (באָמָה לנישואין מלאים, ובאשת יפת תואר) ומשתי נשים, ש"האחת אהובה והאחת שנואה" (דברים כ"א, טו-יז); בסופו של תהליך היסטורי נקבע חרם דרבינו גרשום.

לא אסרה אכילת בשר, אלא אסרה כליל דם וחלב, ויצרה הגבלות כשרות מכוונות;

לא אסרה מלחמות, אבל הטילה עליהן מגבלות, וחייבה קריאה לשלום תמיד;

התפשטות רעיונות התורה בעולם צריכה להוביל לעצירת שפיכות הדמים והנקמות ולהביא כפרה לארץ, ולקראת עולם של 'צמחונות ושלום'.

באדיבות אתר 929