באופן מפתיע, אין שמה של ירושלים מוזכר בתורה ולו פעם אחת! אפילו בפרשתנו הדנה פעמים רבות ב"מקום אשר יבחר ה'", אין מוזכר שמו של אותו מקום. יחד עם זאת, בפרקנו מובא רמז מעורפל כי גילוי המקום תלוי בדרישת ישראל. כמו אז גם היום.
ספר דברים אינו מציין במפורש היכן עתיד להיות מקומו הקבוע של בית המקדש. מצוין רק שזהו "המקום אשר יבחר ה'". כיצד אפשר לדעת באיזה מקום בחר ה'? בפרקנו יש רמז מעורפל לכך - "לשכנו תדרשו ובאת שמה" (ה): ה' יראה לנו את המקום רק בתנאי שאנו נדרוש ונחפש אותו. זהו עיקרון מנחה בכל התגלות א-לוהית: "קרוב ה' לכל קוראיו" (תהלים קמ"ה, יח) - ה' מתגלה למי שמבקש אותו, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. רק כאשר יתחיל עם ישראל לדרוש את ה' בכנות וברצינות יראה לו ה' את המקום אשר בחר.
דורו של יהושע לא הצליח לכונן מקדש של קבע. תחת זאת חנה המשכן בשילה, ושם נשאר במשך כל תקופת השופטים. בימי עלי ושמואל החריבו פלשתים את שילה, והמשכן נדד באתרים שונים. רק בימי דוד ושלמה התחילה השאיפה הרצינית לכינון בית המקדש.
כפי שעולה מספר דברים, ירושלים לא נועדה להיות רק העיר שבה נמצא בית המקדש אלא מרכז תרבותי לאומי ודתי לעם היהודי. לכן צריכות להיות לה הסגולות הנדרשות לעיר בעלת צביון דתי-לאומי.
כיום איננו יכולים לבנות את בית המקדש (אם זה מסיבות טכניות, אם מסיבות הלכתיות ואם מסיבות פוליטיות). אך כינון ירושלים כמרכז לכל העם היהודי - עיר של צדק ומשפט, תורה וקדושה - הוא בידינו, וחובתנו לחתור להגשמתו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון