לראות את נקודת התורפה

כיצד פועלת קללת בלעם? הדברים נראים כלקוחים מעולם המצוי אי שם בין הנבואה לבין הקסמים והכישוף, שניהם זרים לרוב בני־האדם ובייחוד לבני־זמננו. ובכל זאת, התורה מגלה את דרך פעולתו של בלעם בצורה די פשוטה: בלעם לא יכול היה לקלל מרחוק והיה עליו להגיע אל בלק ולראות את מחנה ישראל. מה שראה אמור היה לאפשר לו לקלל.
בלק לוקח את בלעם ומעלה אותו לנקודת תצפית ראשונה שממנה יראה את ישראל ומשם יקלל: "ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם" (כ"ב, מא). הקללה - שנהפכה בפיו לברכה - מתארת את תצפיותיו במדויק: "כי מראש צֻרים אראנו ומגבעות אשורנו - הן עם לבדד ישכֹן ובגויִם לא יתחשב" (ט).
כישלונה של התצפית הראשונה גורם לבלק לשנות את מיקום התצפית ואת אופיה: "ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם, אפס קצהו תראה וכֻלו לא תראה וקָבְנוֹ לי משם, ויקחהו שדה צֹפים אל ראש הפסגה" (יג-יד). אולם גם התצפית הזאת נכשלה: "לא הביט אוֶן ביעקב ולא ראה עמל בישראל" (כא). מכאן אפשר להבין מה הוא מחפש לראות: הוא מבקש למצוא נקודת חיסרון ותורפה במחנה ישראל, וכאשר יזהה את הנקודה הזאת, יוכל לגרום באמצעותה לקללה. מכך מובן כי הקללה אינה כוח חיצוני המופעל על־ידי הקוסם, אלא עניין פנימי מהותי שהקוסם רואה אותו וחושף אותו, ומשיחשוף ויגלה אותו לעין כול זו עצמה תהיה הקללה: נקודת התורפה שדרכה אפשר לפגוע ולמוטט את מחנה ישראל.
בלק המאוכזב מנסה בשלישית, אבל גם הפעם הוא נכשל, מפני שלא טיב המקום קובע, אלא המחזה הנשקף ממנו ואופן ההסתכלות. כעת הוא פורס את "תורת העין" שלו במלואה, בתחילת הברכה: "נאֻם בלעם בנו בעֹר ונאֻם הגבר שתֻם העין, נאֻם שֹמע אמרי א־ל אשר מחזה ש־די יחזה נֹפל וגלוי עינים" (כ"ד, ג-ד).
יכולות הקללה של בלעם מבוססות על היכולת לראות רע. וכך הלוא הגדירו חז"ל את תכונתו - מי שיש לו עין רעה הוא מתלמידיו של בלעם הרשע. אלא שהפעם אין הוא יכול לעשות זאת, כי אינו מצליח לראות כל רע בישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'תורת אמך: דרשות לפרשת השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר