המטפס אל ראש גבעה ונפשו מתרחבת למראה שפע המרחקים אשר יתגלו לעיניו, הוא ירגיש כי אכן היה בכוח נוף שכזה לעורר את הביטוי רב הרושם בפי הנביא ירמיהו: "מרחוק ה' נראה לי" (ב).
לעתים מזומנות יעבור ההולך במדבר במישורים גדולים זרועי אבנים, המתרוממים ויורדים בגלי גבעות נמוכות, רחבות וארוכות, הסוגרות מקרוב את כל האופק. או יש אשר יעבור במדרוני הגבעות התלולות-מחודדות, מימינו ומשמאלו ניצבים המדרונות הגבוהים ועליהם פזורים שיחים דומים במראיהם ולפניו תסתיר את האופק גבעה לבנה אשר מתחתיה מתפתל הנחל היבש העמוק, הנמשך למרגלות ההלך. אך לפתע יעלה המשעול בכתף גבעה גבוהה, אשר משם יתגלה מראה-קסמים מרהיב של מרחבים עצומים.
מראה רב-רושם כזה מתגלה מעל ראשי גבעות רבות במדבר, אשר גם אם אין עליהן שבילים - נמשך כל הלך לעלות עליהן ולהשקיף למרחקים. והרועים בוחרים להם, לרוב, את מקומות רבצם על ראשי הגבעות הללו (אם אין בסביבה מקום צל), כדי לזכות ביתרת הרוח וליהנות מיפי הנוף אשר חרטו אלוקים בגודל ידו. ונמשכת עינם להיזון שוב ושוב במראה הכביר, לרחף על פני הגבעות הקרובות והרחוקות, ומשם לטוס הלאה על פני המרחקים העצומים ולראות מרחוק את אבדן הרי העברים במרחקי הנגב.
יש לשער, אפוא, שהביטוי המיוחד הזה: "מרחוק ה' נראה לי" (ב), נוצר בלב הנביא בהשפעת מראה-פלא כזה, שהיה חוזר ומופיע לנגד עיניו מדי פעם בפעם במקום אחר. המטפס אל ראש גבעה ונפשו מתרחבת למראה שפע המרחקים אשר יתגלו לעיניו - הוא ירגיש כי אכן היה בכוח נוף שכזה לעורר את הביטוי רב הרושם בפי נביא ה' ירמיהו: "מרחוק ה' נראה לי" (ב).
ואולי לא נטעה אם נקשור זאת גם בדברים הקדומים, שהיו מהדהדים באזני הנביא: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו" (דברים ל"ג, ב). הנה הוא מחדד מבטו ורואה מרחוק את גבולות שעיר הלוטים באדי המרחק, אשר משם בא וזרח ה'. ובנפשו פועמת המלה "מרחוק" - מקצה הארץ ההיא - "ה' נראה לי", המתפרצת בנבואת נחמתו, בתוך דברי האומה החוזרת בתשובה. בראיה כזאת של הביטוי נוכל לחדור לשורשיו. הנעוצים בטבע הארץ אשר בה חי הנביא ולהבינו בכל עמקו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת