לעשות סדר - סדר הקרבנות

סדר הקרבנות בפרשת ויקרא הינו: עולה, מנחה, שלמים שהינם קרבנות הנדבה ומתייחד להם דיבור בפני עצמו (א', א). לאחר מכן מופיעים קרבנות החובה הבאים על חטא: חטאת ואשם, וגם להם מתייחד דיבור בפני עצמו (ד', א). לעומת זאת, בפרשת צו הסדר הוא אחר (פרקים ו'-ז'). התורה פותחת בקרבן עולה ומנחה שהם קרבנות הנדבה, אך קוטעת את הסדר בקרבן החטאת והאשם ורק לאחר מכן משלימה את השלמים והתודה. מה פשר אי הסדר הזה?

דומה כי כל פרשה באה להעמיד עיקרון אחר של הקרבנות. פרשת ויקרא פותחת בפסוק "אדם כי יקריב" (א', ב). היא עוסקת בקרבנות מנקודת מבטו של האיש הישראלי הרוצה להתקרב אל ה' ולכן עוסקת ביעוד הקרבן ומטרתו ובדינים הקשורים בהקדשתו והבאתו. על כן ההבחנה היא בין קרבנות הנדבה הקרובים יותר לאדם ועל כן מוזכרים תחילה, ובין קרבנות החובה הבאים רק לאחר מכן.

אולם פרשת צו פותחת בפסוק "צו את אהרן ואת בניו" (ו', ב). היא עוסקת בקרבנות מנקודת מבטם של הכהנים ומשלימה את סדר עבודת הקרבנות על ידי הכהנים. היות שכך הסדר שנבחר מבוסס על רמת הקדושה. קדשי קדשים הנשחטים בצפון לפני ה' בתחילה (עולה, מנחה, חטאת ואשם), ורק לאחר מכן הקדשים הקלים (שלמים ותודה).