לעלוקה

 

פסוק טו נפתח במילה היחידאית 'לעלוקה'. יש מפרשים עלוקה כשם התולעת הקטנה מוצצת הדם שלה שני כפתורי הדבקה בשני קצות הגוף, שנראו לקדמונים כפיות, שבהם העלוקה נצמדת לגוף האדם ומוצצת את דמו בהן. לפי פירוש זה שתי הבנות הן שני 'פיות' העלוקה הנדבקות לגוף האדם שאת דמו היא מוצצת. גרינץ מביא את רבנו תם בתוספות עבודה זרה יז, א' הסבור שיש כאן שם עצם פרטי של חכם בשם עלוקה וכותרת ופירושה 'הדברים האלה שייכים לעלוקה' כמו שמצאנו 'לדוד' בכותרות למזמורי תהלים.

דברי עלוקה כוללים מספר משלים בדגם המספר המדורג:

• בפסוקים כא-כג מופיע תיאור של ארבעה דברים שהם היפוכו של סדר העולם החברתי המקובל ושבגללם החברה לא יכולה להתקיים.

• בפסוקים כד-כח מופיע משל הדן לכאורה בתופעה טבעית, חיות קטנות וחלשות המצליחות למרות חולשתן ומיעוטן.

• בפסוקים כט-לא מתאר הכתוב חיות המתאגדות יחד בלהקות שבראשן עומדת חיה אחת כמנהיג. גם לבני אדם יש מנהיג ההולך לפניהם, והוא המלך.

 

כדי להבין את המשל המופיע בפסוקים טו-טז עיינו בתרשים הבא שמציע גרינץ ובפירושו של הורביץ.

לעלוקה (כותרת)

שתי בנות (הנה אומרות): הב! הב!

שלוש (בנות) הנה (אשר) לא תשבענה

ארבע (בנות) לא אמרו הון

שאלו ועצר רחם (הן השתיים הראשונות, האומרות: הב! הב!)

ארץ (היא השלישית אשר) לא שבעה מים

ואש (היא הרביעית, אשר) לא אמרה הון

 

א' הורביץ, מקרא לישראל עמ' 572 : שאול ועצר רחם - הן שתי הבנות הראשונות האומרות "הב הב". אין גבול למספר האנשים שימותו ולשיירת השאול, אף אין מספר לאנשים שלא יוולדו בגלל עקרות. לעצירת רחם ראו בראשית כ', יח: "כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם". ארץ לא תשבע מים - הבת השלישית במניין. גשם נופל על האדמה ונספג ולעולם ייספג עוד ועוד. ואש לא אמרה הון - הבת הרביעית בסדרה. האש תשרוף כל דבר שיושלך לתוכה ולא תאמר "הון" די!

 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"