למרד יהיו תוצאות

נבואה מפתיעה על ירושלים בתוך נבואות ה'מַשָׂא' על הגויים, וכנראה לכן שְמָהּ לא נזכר – היא רק "גֵיא חִזָיוֹן" (א) להופעת יד ה' בהיסטוריה, בעודנה רוגשת בהכנות למרד ולמצור צפוי, על ידי ביצור החומות והטיית מעיין הגיחון אל תוך העיר המתרחבת, דרך נקבת השילוח (האם כתובת השילוח הוסתרה מעין רואים בגלל התנגדות הנביא? ראו מאמרי 'ולא יורה שם חץ', באתר שלי).

הנביא החרד, ראה את העיר שָׂשׂה אלי קרב, וחוגגת, כאילו צוֹפָה כבר בניצחון, אף שכולם יודעים שייפלו אנשים רבים ואין יודע מי ("אָכוֹל ושָתוֹ, כי מחר נָמוּת"; יג) –

הנביא קרא בשם ה' לצום ולזעקה, "לִבְכי וּלְמִסְפֵּד... ולַחְגֹר שָׂק" (יב), כי ירושלים שלא תרגיש בטוחה בביצוריה לא תמרוד במעצמות, אבל ירושלים הבוטחת בעצמה, תמרוד ותמרוד, ולבסוף ייאלץ העם לבכות "אֵיכָה" על "העיר רַבָּתי עָם" (איכה א', א).

שלוש שנים הלך ישעיהו "עָרוֹם ויָחֵף" (כ', ג) כדי לעצור את חזקיהו בן טיפוחיו, מלהצטרף למרד האשדודי, וכעת הוא שוב חגר שק.

מול סרגון, חזקיהו נשאר בקו של הנביא, אבל מול מה שנראה כהתפרקות כללית תחת סנחריב, חזקיהו הפך למוביל, כבש את עקרון הפלשתית, והמליך בה מלך מטעמו (כמוזכר בכתובת סנחריב).

"וַיִמְרֹד במלך אשור ולא עֲבָדוֹ;

הוא הִכָּה את פלשתים עד עזה

ואת גְבוּלֶיהָ..." (מלכים ב י"ח, ז-ח)

מן הצד האחר (וראו הרחבה בספר, ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 228-251) יצא ישעיהו בהתקפה אישית חריפה נגד שר בכיר, "שֶבנָא אשר על הבית" (טו), בגלל האדרת שמו על ידי קבר מפואר; חז"ל ראו בשבנא את ראש 'מפלגת הכניעה' (בדומה לאחז; סנהדרין כו ע"א).

באדיבות אתר 929