פרק ל"ג מונה את מסעות בני ישראל במדבר. למרבה ההפתעה, מוזכרים בו כמה אירועים שוליים לכאורה, ולעומת זאת לא מוזכרים בו אירועים מרכזיים. אחת הדוגמאות לכך היא העובדה שקדש ברנע, בה אירע חטא המרגלים, אפילו לא מוזכרת. מה המסר שמעבירה לנו רשימת המסעות באמצעות השמטת חטא המרגלים?
התמונה העולה מהתיאור ברשימת המסעות בפרק ל"ג היא כאילו לא הייתה הגעה אל גבול הארץ ואחר כך חזרה אל המדבר, אלא מיד לאחר חצרות בני ישראל הסתובבו במדבר, ורק לאחר ההסתובבות הגיעו ל"קדש" בגבול הארץ - ומיד משם נכנסו לארץ. פרק ל"ג מפרט את המקומות בהם הסתובבו במדבר 38 שנים אך מתעלם מהעובדה שבני ישראל כבר היו יכולים להיכנס לארץ בשנה השנייה, ושההסתובבות במדבר נבעה מכשלון (בחטא המרגלים).
יתכן שפרק ל"ג מציג תפיסה שונה של שנות ההסתובבות במדבר: הוא מראה שגם ההסתובבות במדבר במשך 38 שנים לא הייתה מיותרת ועונש בלבד, אלא היא חלק מהתהליך שעם ישראל עבר במדבר כהכנה לקראת הכניסה לארץ, תהליך שהיה "על פי ה'" והיה בלתי נמנע: ההסתובבות במדבר במשך שנים רבות ומות כל הדור שהיו עבדים במצרים הכינה את העם לקראת הכניסה לארץ.
פרק ל"ג מדלג על התחנה הראשונה בקדש וכביכול אומר לקורא: זה לא היה ריאלי להגיע אל גבול הארץ ולהיכנס לארץ כבר בשנה השנייה לצאתם ממצרים, כיוון שהם לא היו מוכנים לכך. נפשם עדיין הייתה נפש של עבד, והבטחון שלהם בה' עוד לא היה מספיק גדול. לכן המרגלים ראו את עצמם כחגבים לעומת יושבי הארץ, ולכן העם נבהל כל כך מדברי המרגלים. התוצאה של שליחת המרגלים הייתה הסתובבות במדבר עוד שנים רבות, עד שהעם יתחשל ויהיה ראוי להיכנס לארץ - עד שימותו כל האנשים שנפשם הייתה נפש של עבדים ולא היו מסוגלים להיכנס לארץ ולהלחם עליה; עד שיתבסס בליבם הקשר בינם לבין הקב"ה והבטחון שלהם בה' כמספק את צרכיהם, ויהיה להם מספיק בטחון שהם מסוגלים להיכנס לארץ למרות הקשיים, מפני שה' יעזור להם גם בכיבוש הארץ.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון