למה ירמיהו מקבל פרוטקציה?

פרק ל"ט מתאר את החורבן הנורא שנפל ביהודה. העיר מובקעת "בחדש הרביעי בתשעה לחדש" (=ט' בתמוז) והבבלים מתחילים לטבוח באנשי העיר. כאשר רואה זאת צדקיהו מחליטים הוא ואנשי המלחמה לברוח בלילה מירושלים, דבר המעיד על שפלות ההנהגה, ועל התמוטטות טוטאלית.

ירמיהו מקבל יחס שונה משאר תושבי ירושלים: "קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע" (ל"ט, יב). מה יעלה בגורל ירמיהו? מדוע "ועיניך שים עליו"?! האם הוא יוגלה לבבל? או שמא הבבלים מתכננים מוות מיוחד לירמיהו?

תשובה לתהייה זו מתקבלת בפרק מ'. נבוזראדן מציע לירמיהו לבחור את האפשרות העדיפה עליו: "אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל – בא... ואם רע בעיניך לבוא אתי... ראה כל הארץ לפניך" (מ', ד). מדוע ירמיהו מקבל יחס שונה? מדוע מקבל ירמיהו את האפשרות לבחור?

את התשובה לכך נוכל ללמוד מדברי נבוזראדן: "ה' א-להיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה ויבא ויעש ה' כאשר דבר" (מ', ב-ג). עובדי האלילים לא היו קנאיים כלפי אליליהם. לאמור מכיוון שלא האמינו באל אחד, לא ראו בעיה באמונה באלים אחרים.

כך נראה שנבוזראדן מכבד את ירמיהו לא רק בגלל שניבא על בוא הבבלים. ייתכן שנבוזראדן רואה בירמיהו מה שכל אדם אמור לראות בו: נביא לא-להים. רב הטבחים הבבלי מכבד את הנביא, מכיוון שהוא איש שמייצג את האל, ולכן אין לפגוע בו.

וכל זה מוביל לאירוניה שזועקת מבעד לכתוב: בזמן שהעם ושרי צדקיהו רצו להרוג את ירמיהו, רב הטבחים הבבלי מאפשר לירמיהו לבחור בחיים, בכל דרך שירצה.