לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

החטיבה (פס' ד-יג) פותחת בתוכחה על העבודה הפולחנית בבית-אל ובגלגל. במרכז הנבואה עומדת סדרת עונשים בת חמישה שלבים, המסיימים כולם במילים - ‘ולא שבתם עדי נאם ה’‘. העם סופג מכה אחר מכה, אך הוא עומד במריו ולא שב אל ה’. הנבואה מסתיימת בהכנה לקראת העונש העז ביותר, שיבוא באופן ישיר מאת ה’.

א. ‘בּאֹוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ, הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשׁעַֹ’ – עמוס מפרט בפסוקים ד-ה סדרת פעולות הנעשות במסגרת הפולחן: זבחים ומעשרות, קרבנות תודה ונדבות. מהו הפשע הנזכר כאן ומהי חומרתו המיוחדת? תוכלו להיעזר בדבר המצודות: ‘פשעו – להקריב שם אל הבעל... בואו לגלגל ושם הרבו לפשוע, כי הזביחה שמה אל העבודה זרה הוא עוון גדול ורב לפני המקום, לפי ששם עמד המשכן תחילה’. נסו להציע פירוש נוסף לחומרתם של פשעים אלה על רקע הסמיכות לנבואה הקודמת.

ב. השלב הראשון (ו) והשני (ז-ח) בסדרת העונשים פותחים בלשון דומה: ‘וגם אני/אנכי’. עמדו על הצד השווה בשני עונשים אלה, ועל החומרה היתרה בעונש השני. בשונה מהשלב הראשון שמתואר כעונש כולל – ‘בכל עריכם' ו’בכל מקומותיכם’, העונש השני הינו חלקי – ‘והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר’. נסו לשער מדוע דווקא בעונש זה, החמור יותר, יש כביכול צמצום בעונש.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"