עולת התמיד פותחת את העבודות במזבח בכל בוקר, וסוגרת את העבודה בין הערביים. לצד עולת התמיד, גם הלויים אומרים שיר של יום. דבר זה מלמד שלכל יום יש תוכן פנימי משלו, המאפשר להתחדש.