האם יעדיף חזקיהו את נבואת ישעיהו שהציג את בת-ציון כיולדת חסרת אונים, או את דברי מיכה, שקרא לה ללדת את הישועה בכוח, והציג את דוד בחרבו כדמות המופת?

 

מפתיע ביותר לגלות פער עמוק בין שני הנביאים, ביחס לדרך בה צריכה יהודה להתמודד. ישעיהו דרש להתכנס פנימה, להתרחק ממלחמה ולבטוח בה' שיכה את אשור "בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ" (ישעיהו לא, ח; יא, טו-טז), כמו ביציאת מצרים; גם (מלך המשיח=) "חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי" (ישעיהו יא, א-י), ישפוט "אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו", בלי כוח צבאי.

ואילו מיכה (ה, ג-ח) אמר על המושיע מ"בית לחם אפרתה":
וְעָמַד וְרָעָה (=והנהיג) בְּעֹז ה',
בִּגְאוֹן שֵׁם ה' אֱ-לֹהָיו, וְיָשָׁבוּ (לבטח),
כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ;
וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם (=אחרי הכרעה):
אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ...
וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים
וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם (=מפקדים לוחמים);
וְרָעוּ (=והכריעו) אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב...
וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ,
וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ;

ידוע לנו מירמיהו (כו, יח-יט), שחזקיהו שמע גם את מיכה. האם יעדיף את נבואת ישעיהו (רבו המובהק), שהציג (כו, יז-יח) את בת-ציון כיולדת חסרת אונים, או את דברי מיכה, שקרא לה ללדת את הישועה בכוח, והציג את דוד בחרבו כדמות המופת?

דבר אחד לא שמענו מפי מיכה בשום אופן – הרעיון של ברית עם מצרים לא עלה כלל על שפתיו. מיכה (ה, ז) דיבר על הכרעה בכוח ישראלי:  
וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם...
כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן,
אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל;

חזקיהו לא ראה את יהודה כאריה מול אשור, ופנה לעזרת מצרים, ונגד זה יצא ישעיהו (ל ו-לא) בכל כוחו – כאשר חזר חזקיהו והתחנן לתפילת ישעיהו (לז, ג), אמר:
...כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר,
וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה!

באדיבות אתר 929