להעמיד את הנביא לדין

בפרק ל"ח אנו עומדים בעיצומו של המצור הבבלי השני על ירושלים, שהסתיים בכיבוש העיר וחורבנה. גם ברגעים אלה ממשיך ירמיהו לנסות לשכנע את אנשי ירושלים להיכנע לבבלים. בדומה למאורעות בפרק הקודם, גם בפרקנו מואשם ירמיהו בבגידה בעם ובהורדת מורל הלוחמים. השרים והמלך גוזרים את דינו למוות, ומשליכים את ירמיהו לבור מלא טיט כדי להמיתו שם. ברגעי חייו האחרונים ניצל ירמיהו מטביעה בזכות עבד מלך הכושי, ואז בפעם האחרונה הוא מנסה לשכנע את צדקיהו המלך לחזור בו ולהיכנע. חששותיו של המלך גוברים על הכרתו באמיתות דברי ירמיהו, והוא ממשיך במרד עד החורבן.

א. רצף האירועים בפרק ל"ח מקביל לרצף האירועים בפרק ל"ז: האשמת ירמיהו, השלכתו בידי השרים לכלא/בור, הצלתו בידי המלך, ולאחר מכן מפגש אישי נסתר ביניהם. עם זאת, בפרק ל"ח ישנה החמרה בכל אחד מהשלבים:

1) מהי ההאשמה כלפי ירמיהו בכל פרק, ובמה חמורה יותר ההאשמה בפרקנו? חשבו, מדוע ירמיהו מכחיש את ההאשמה הראשונה (ל"ז,יד: "שקר! אינני נופל על הכשדים") ואילו בפרקנו הוא שותק? שימו לב למטרתו של ירמיהו בנבואותיו. איך תופסים השרים את מטרתו של ירמיהו, ואיך היא נתפסת בעיני ירמיהו עצמו?

2) מי מעניש את ירמיהו בכל פרק ומהו העונש? עמדו על מעורבות המלך ותפקידו בהענשת ירמיהו בפרק ל"ח, וחשבו מדוע נעדרת הסכמת המלך בעונש הנגזר בפרק ל"ז.

3) עמדו על התפתחות המפגש בין המלך והנביא בשני הפרקים. מה עומד במרכזה של כל אחת מהפגישות? שימו לב גם להבדל בין תשובתו של ירמיהו בל"ז,יז, בה הוא מספק למלך מידע ותו לא, לעומת תשובתו בל"ח,יז-כג, בה הוא מייעץ למלך מה עליו לעשות על מנת להציל את העיר ואת נפשו.

ב. במרכזם של פרקים ל"ז-ל"ח ניצבת דמותו של צדקיהו המלך, על אורותיה וצלליה. עמדו על המורכבות בדמותו של צדקיהו המתגלה לאורך הפרקים בהיבטים שונים: יחסו לנבואות ירמיהו (ל"ז,ב-ג), יחסו לירמיהו עצמו, חוסר ההחלטיות (ל"ז,כא; ל"ח,ה,י,טז), תהליך קבלת ההחלטות שלו, ומערכת הלחצים שבה הוא נתון (ל"ח,יט,כד-כו). לסיכום: מהם הגורמים באישיותו של צדקיהו ובמערכת הפוליטית שהוא כבול אליה שלא אפשרו את מניעת החורבן?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"