הנביא סירב להמתין 70 שנה, וקבע נחרצות - "הנפש החֹטֵאת היא תמות". אבל על שאלה נוקבת אחת הוא לא השיב

 

כאשר אמר ירמיהו (ט"ו, ד) שחטאי מנשה יביאו חורבן, אמרו בירושלִַם - "אבות יֹאכלו בֹסֶר, ושִנֵי הבנים תִקְהֶינָה"? תשובת ירמיהו (כ"ב, יג-יז) -  יהויקים חזר לדרכי מנשה! ועל המשל הגיב (ל"א, כד-כה) - "בימים ההם (בימי הגאולה), לא יֹאמרו עוד אבות אָכלוּ בֹסֶר, ושִנֵי בנים תִקְהֶינָה; כי אם איש בַּעֲוֹנוֹ ימות - כל האדם האֹכֵל הבֹּסֶר, תִקְהֶינָה שִנָיו". והנה יחזקאל (י"ח, ב; כ) סירב להמתין 70 שנה, וקבע נחרצות - "הנפש החֹטֵאת היא תמות".

אפשר להציב 3 שלשות של מלכים ביהודה, כפתרון למָשָל של יחזקאל -

יותם               חזקיהו         יאשיהו

אחז                מנשה          יהויקים

חזקיהו            יאשיהו         צדקיהו

בשלשה הראשונה - יותם נחשב הצלחה גדולה, ומלך 'תם', חף מכל עוון. אחז נחשב כישלון בכל המובנים. חזקיהו הצליח מאוד עד המרד (שהביא למסע סנחריב ולחורבן לכיש), אבל ירושלם ניצלה. בשלשה זו קביעתו של יחזקאל, ש"הנפש החֹטֵאת היא תמות", עומדת במבחן.

השלשה השנייה מציבה קושי - מדוע מנשה האריך ימים בשלווה, הלא מנשה הוא "נפש חוטאת"? השיב יחזקאל (י"ח, כא-כג) - "והרשע כי ישוב מכל חַטֹאתָו אשר עשה... כל פשעיו אשר עשה לא יִזָכרוּ לו... הֱחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רשע? ...הֲלוֹא בשוּבוֹ מדרכיו וְחָיָה". לפי זה, יש עדות מוקדמת לתשובת מנשה, שנזכרה בפירוש רק בדברי-הימים ב (ל"ג, יב-כ). מדוע לא נזכר הדבר במלכים ובירמיהו? - כנראה, מפני שאָמוֹן בנו כבר תפס שלטון בעת הגליית אביו, והמשיך את אשמות אביו (שם, כג), עד שנרצח בביתו.

לגבי השלשה השלישית עולה שאלה - מדוע נכשל צדקיהו, שהתחיל כמלך צדיק בברית שחרור העבדים (ירמיהו ל"ד)? מפני שחזר לדרכי העוול - "כל צִדְקֹתָיו... לא תִזָכַרְנָה" (י"ח, כד). ואולי יש רמז גם ליהויכין בן יהויקים (בגוֹלָה) - "ובשוב רשע מרשעתו... הוא את נפשו יְחַיֶה" (י"ח, כז);

על שאלה נוקבת אחת לא השיב יחזקאל - מדוע נפל יאשיהו? - ירמיהו יכול לתלות בחטאי הדור, אך לא יחזקאל.

-----------------

ביטויים מספרי התורה השונים
אי אפשר שלא להתבונן ברשימת "חֻקוֹתַי... וּמִשפָּטַי", שהציב יחזקאל (י"ח, ה-יח). היא כוללת חוקות שבין אדם למקום ("אשה נִדה"), ומשפטי צדק בין אדם לחברו (איסורי אונאה וגזל, נשך וריבית). היא רומזת לפרשיות מבראשית(ל"ד, ה,יג; "טִמֵא את דינה"/ "אשת רעהו טִמֵא"); משמות ("אם חָבֹל תַחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ, עד בֹּא השמש תשיבֶנוּ לו"/ "חֲבֹלָתוֹ חוב ישיב"); מויקרא (י"ח, י"ט,כ"ו; "ואל אשה בנִדַת טֻמאָתהּ לא תִקרַב"/ "ואל אשה נִדה לא יִקרַב"; "חֻקוֹתַי... וּמִשפָּטַי"; י"ט, טו,לה; "לא תעשו עָוֶל בַּמשפט"/ "מֵעָוֶל ישיב ידו, משפט אמת יַעֲשֶׂה"; כ"ה, לו-לז; "אל תִקַח מֵאִתוֹ נֶשֶך ותַרבּית..."/ "בנֶשֶך לא יִתֵן, ותַרבּית לא יִקָח"); מבמדבר (ה', יג; "ושכב איש אֹתָהּ... והיא נִטְמָאה"/ "ואת אשת רעהו טִמֵא"); מדברים (י"ב, ב; "...על הֶהָרים הרָמים..."/ "אל הֶהָרים אָכַל..."; כ"ד, יד; "לא תַעֲשֹק שָׂכיר עני ואביון"* "עני ואביון הוֹנה"; "החֻקים... המשפטים");

אבל הרשימה מנוסחת בלשון נבואית, ורק משתמשת בביטויים מספרי התורה השונים - בעולמו הנבואי-מוסרי של יחזקאל מהדהדת התורה כולה (ולא רק 'תורת כוהנים'), והדגשת העוול המוסרי קרובה מאד לעולמם של הנביאים, ישעיהו, עמוס ומיכה.

--------------------------------------------------------

* אין 'אביון' בספר ויקרא!

באדיבות אתר 929