בדרך כלל 'תמים' במקרא משמעותו 'שלם'. הפרשנות המודרנית למילה 'תמים' מתקשרת לפירושו של רש"י בפרק שלפנינו - כנגד כל המכשפים מצווה התורה להיות תמים ונאיבי עם ה' ולדבוק בו ללא חשבונות.
מילות התואר "תם" ו"תמים" משמשות בעברית המודרנית לתיאור דמותו של אדם נאיבי, התוהה כילד על הסובב אותו מבלי להבין בדיוק מה קורה פה. משמעות זו דומה ללשון חז"ל, המכנים את הבן השלישי שבהגדה בשם "תם", ומתארים אותו כמי שאינו מסוגל להבחין בפרטים ורק שואל בתמימות ילדותית: "מה זאת?"
ברם, בלשון המקרא, נודעת למילים "תם" ו"תמים" משמעות שונה לחלוטין. "תם" במקרא – משמעותו שלם, והאנשים התמימים הינם אנשים צדיקים, השלמים באמונתם ובאורחות חייהם. כך מכונה נח: "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" (בראשית ו',ט) ובתרגום אונקלוס "גבר זכאי ושלים". כך קורא ריבון העולמים לאברהם: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (שם י"ז, א) ואף כאן מתרגם אונקלוס "והווי שלים".
ובכן, יש לתהות: כיצד נתגלגלו הדברים עד שהפכו את ה"תם" מאיש שלם לנאיבי? דומה שהמפתח ל"מטמורפוזה" זו נעוץ בפירושו של רש"י לפסוק בפרקנו: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (יג). פרשתנו עוסקת בתועבות עמי כנען, ומתמקדת במעשי כשפים שאפיינו אותם (י-יג). נראה שהתביעה "תָּמִים תִּהְיֶה", הבאה על רקע מעשי הכשפים, נובעת מהחובה להתרחק מעולמם האפל של המכשפים, לא רק בשל הצדדים הפורמאליים של איסור העבודה הזרה, אלא בגלל עצם השלילה ש"במאגיה שחורה" המתיימרת לפענח את צפונות העתיד.
על רקע דברים אלה, יובן פירוש רש"י לביטוי זה: "תמים תהיה – התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחרי העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך – קבל בתמימות ואז תהיה "עם ה' אלוהיך" – עמו ולחלקו". התמים האמיתי אינו זקוק לכל החכמות הנסתרות וחקירת העתידות מפני שבשבילו עצם: "קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהלים ע"ג, כח), והדבקות בה' יתברך – היא כל שכרו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות