הפרק שלפנינו מלמד אותנו עד כמה חסר חוט שדרה היה צדקיהו המלך ביחסו אל ה' ואל הנביא, ובהמשך, כך נראה, גם ביחסו אל נבוכדנאצר. את העברתו של ירמיהו לחצר המטרה וסיפוק כיכר לחם עבורו דבר יום ביומו יתכן לפרש כאקט של זלזול אך מצד שני יתכן שהיה כאן מעשה שבא להיטיב עם הנביא הרדוף.