לדמותו של המשפט בישראל

"שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו" (ג)

פעלו של השופט עובר כחוט השני במקרא, הקדוש ברוך הוא כשופט ("שופט כל הארץ" – בראשית י"ח, כה) ושופטים בשר ודם. לגבי אלה האחרונים תיתכן תמיד עננת החשש פן יטו משפט, ועל כך מזהירה התורה פעם אחר פעם; "לא-תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא-תקח שֹחד" (דברים ט"ז, יט). הנביא ישעיהו מונה את חטאי ירושלים ושליטיה רודפי השוחד והשלמונים (ישעיה א') ומתנה את הגאולה במשפט צדק – "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (שם, כז). הצהרת האמונים של שופט בישראל בימינו כוללת על פי דין את ההתחייבות "שלא להטות משפט ולא להכיר פנים" (סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה).

פרקנו, פרק פ"ב, המוכתר מזמור לאסף – אסף הוא מראשי המשוררים בימי דוד (דברי הימים א ט"ו, יט) – פותח בקביעה כי השופט הראשי, השופט האמיתי, הוא האל "אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפֹט" (א). לעומתו, השופטים אשר בארץ המה, מועדים לעוול ולמשוא פנים; למען האמת, משורר התהילים יוצא מהנחת משפט עוול אצל השופטים שאליהם מכוונים דבריו: "עד-מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו-סלה" (ב), והוא מצוה "שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו; פלטו-דל ואביון, מיד רשעים הצילו" (ג-ד). הנה תפקיד השופט, וכדברי הרמב"ם (סנהדרין ב', ז') "שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו". ההנחה המובלעת חייבת להיות שעסקינן בדל שאכן נגרם לו עוול, שכן הכלל הוא "לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני-דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפֹט עמיתך" (ויקרא י"ט, טו), ויש ליתן יד לדל רק אם צודק הוא בריבו, אף אם מביאים בחשבון במישור הערכי הכללי את חולשתו הטבועה אל מול העשיר.

הפניה המקראית לשופט שני פנים לה – פנים חיוביות, בחינת עשה, ופנים שאינן חיוביות, בחינת לא תעשה, וכבר הזכרנו את דברי הפסוק "לא תעשו עול במשפט" (ויקרא י"ט, טו). בפן החיובי אומרת התורה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים ט"ז, יח); היא החובה להקים בתי דין (וזו גם אחת משבע מצוות בני נח). על מהות השפיטה אומר הנביא זכריה (זכריה ח', טז) "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם". לדברי רבן שמעון בן גמליאל (אבות א', י"ח) "על שלושה דברים העולם עומד, על הדין על האמת ועל השלום...", והאסמכתא היא הפסוק הנזכר מזכריה, והתלמוד הירושלמי אומר על כך "ושלושתם דבר אחד, נעשה הדין נעשתה האמת נעשה השלום" (ראו פירוש ר"פ קהתי לאבות). ועוד, על הפסוק "צדק צדק תרדֹף למען תחיה וירשת את הארץ" (דברים ט"ז, כ) אומר רש"י "כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם", עד כדי כך.

בהמשך פרקנו, משלא קיבלו השופטים עליהם את אשר נצטוו, ייענשו; אומר משורר התהילים "לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ימוטו כל מוסדי ארץ" (ה), והוא מזכיר לשופטים בלשון לעג (ראו פירוש רבי עמוס חכם ב'דעת מקרא') כי אין הם בני עליון, אלא בשר ודם (ו-ז); בסוגריים אומר כי תדיר כשמציגים אותי בהרצאות כ"שופט עליון", אני מתקן ל"שופט בית המשפט העליון" – כי שופט עליון ישנו רק אחד, שוכן שחקים, ואכן פרקנו מסתיים בקריאה לאלהים, "קומה אלהים שפטה הארץ" (ח).

בעיני אחד מלקחי הפרק הוא הענווה השיפוטית, החובה על שופט להיות בחינת "המכיר את מקומו" (אבות ו', ו'), ועליה אומר הרמב"ן – ר' משה בן נחמן – באיגרתו הידועה כי היא "מידה טובה מכל המידות טובות". וגם הרמב"ם (שם) מוסיף "ומה משה רבינו ענו, אף כל דיין צריך להיות ענו".

חברי השופט (בדימוס) צבי זילברטל, בשעה שהצהיר אמונים במשכן הנשיא לכהונת שופט בית המשפט העליון ב-2012, הזכיר כי "מידת הענווה שכל אדם מצווה בה, קל וחומר שופט, אינה רק בגדר מדרגה שיש לשאוף אליה למען שיפור העצמיות, אלא יש בה כדי להגביר את האמון שהציבור נותן בשופטיו... היא... בראש וראשונה הסכנה של ההתנשאות, זו הסכנה האורבת לפתחו של הדיין מעצם העובדה שהדין מסר בידיו את כוח השררה לשם מילוי תפקידו. אלא שהענווה היא גם עדשה צלולה – להביט דרכה אל המציאות ולחשוף את הטוב והחיובי הטמון בכל אדם, ובמיוחד באחר ובשונה. מכוחה של הענווה יוכל ליבו של השופט להיות פתוח לכל טיעון, גם לזה שנדמה בתחילה כטענת סרק".

אתמול פרשתי מבית המשפט העליון, לאחר כהונה בת שלוש עשרה שנה, וכיובל בשירות הציבור בישראל. באחד משני פסקי הדין שניתנו ביום זה, שהאחד עניינו "שטח מחיה" לאסירים ולעצורים והאחר עניינו – בין השאר – "שטח מחיה" לשוהים בלתי חוקיים בישראל במתקן "חולות" שבנגב, הבאתי מדבריו של הוגה הדעות היהודי הצרפתי עמנואל לוינס על היחס לזולת; יחס זה בא לביטוי במידת החסד, וגם הענווה.

בדבריי בטקס פרישתי אמרתי, כי כשופט "האמנתי ככל הניתן בענווה, כדברי הנביא מיכה (ו', ח') 'ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך'... ידעתי כי שופטים כבני אנוש עלולים לטעות, ולא עמנו תמות חכמה". שופט המשתדל לנהוג בענווה, יזכה – יש לקוות – שלא ליפול במוקשי יוהרה ונגזרותיה, וישפוט צדק.  

באדיבות אתר 929