לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו פירושים והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

האשה הזרה נזכרת בקובץ הראשון בארבעה קטעים: ב', טז-כב; ה', א-כג; ו', כ-לב; ז', א-כז. האם האשה הזרה זו אשה ממשית או אלגוריה? מדוע דמותה מרכזית כל כך בחלקו הראשון של הספר? הפרשנים נחלקו על כך. עיינו ברש"י, רד"ק והמאירי ובחנו את הדעות השונות.

רש"י: מאשה זרה – מכנסיה של אפיקורסות, והיא המינות. ולא ייתכן לומר שלא דבר אלא המנאפת ממש כי מה שבחה של תורה שאמר כאן, להצילך מאשה זרה ולא מעבירה אחרת? אלא זו מינות שהוא פריקת עול של כל המצות.
ו', כד: ועל כרחך לא דבר שלמה אשה רעה אלא כנגד עבודת גלולים שהיא שקולה כנגד הכל. שאם תאמר אשה זונה ממש, וכי כל שכרה ושבחה של תורה ששומרת מן הזונה לבדה? אלא ע"כ זו עבודת גלולים...
ז', י: והנה אשה . כמשמעה, ד"א אחד מן אפיקורסים.
 
רד"ק: (י) והנה אשה לקראתו - אשה אחת יצאה לקראת הנער ההוא (ראה לעיל, ז), והיא שית זונה - מן "וחשופי שת" (יש' כ, ד), כלומר: מופקרת לזנות. ונצורת לב - הרוסת לב ודעת ומעשים, כלומר, שאינה מתבישת ממה שעושה.
 
המאירי: לשמרך מאשה זרה, מנכריה אמריה החליקה, כלומר שמור מצותי, ואז תשמר מאשה זרה. ואמר כי בחלון ביתי, בעד אשנבי נשקפתי. וארא בפתאים, אבינה בבנים נער חסר לב עבר בשוק וגו', בנשף בערב יום וגו', והנה אשה לקראתו וגו' - התחיל לספר עניני הזונה ותכונת דבריה, איך היא יודעת לפתות ולרצות לב הכסילים, ואיך הם נדחים בחלק שפתיה. וסיפר הענין, כאלו הוא בעצמו ראהו מחלון ביתו ומאשנבו, להפליג באזהרה, ולחזק התאמתות הדבר אצל השומע, שיאמין בו כאלו הוא בעצמו ראה. אבל הכל משל לראיה שכלית וידיעת הדבר בבריא שהוא כן.
 
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"