לביאה וגורים עלובים

ירושלִַם של יאשיהו החלה לתפוס מעמד עצמאי בין אשור ובבל לבין מצרים – "לְבִיַא בין אריות רָבָצה"; שלושה מבני יאשיהו ונכדו 'ישבו' על כסא דוד - "בתוך כְּפִרים רִבְּתָה גוּרֶיהָ" (י"ט, ב).

באמת היה יאשיהו המלך הגדול האחרון לבית דוד (כמו ירבעם בן יואש בשומרון), ואחרי נפילתו צריך לשאת "קינה אל נשיאי* ישראל" (י"ט, א). שניים מבניו 'מלכו' שלושה חודשים בלבד, והובלו "בַּחַחים" (=כבלי תיל, כמו קוצי חוֹחַ) – יהואחז למצרים, ויהויכין לבבל. יהואחז אפילו לא הספיק 'לשאוג'** כמלך, "וישמעו אליו גוים, בשַחְתָם נִתפָּשׂ" (י"ט, ד).

יהויקים הרים קול כמלך (11 שנים), והפעיל את צבא יהודה נגד ערים וארמונות*** תוך כדי המרד נגד בבל. ה' שילח בו "את גדודי כַשׂדים, ואת גדודי ארם, ואת גדודי מואב, ואת גדודי בני עמון..." (מל"ב כ"ד, ב), ובלשון יחזקאל – "ויתנו עליו גוים סביב ממדינות, ויפרשו עליו רשתם... וַיִתְנֻהוּ בַסוּגַר בַּחַחים, וַיְבִאֻהוּ אל מלך בבל... למען לא יִשָמַע קולו עוד אל הרי ישראל" (י"ט, ח-ט).

יש עדויות שונות במקרא על סופו של יהויקים (ירמיהו כ"ב, יט; מל"ב כ"ד, ו; דבהי"ב ל"ו, ו), אבל ייתכן, שהגור השני בקינת יחזקאל הוא יהויקים ובנו יהויכין, כדמות אחת, מפני שגלות יהויכין הייתה התוצאה של מרד יהויקים.

מלכות דוד לדורותיה – "אִמְךָ... בְּדָמְךָ" – גפן מפוארת וגבוהה כמו עץ ענף, הוציאה מתוכה מלכים גדולים – "מַטוֹת עֹז... שִבטֵי מֹשְלים", הושלכה "לארץ", נשרפה באש, הפכה למדבר "צִיָה וצָמָא", "וַתְהי לקינה" (י"ט, י-יד).

______________________________________

* ביחזקאל (מה, ועוד) אין 'מלך', רק "נשיא", כמו בויקרא (ד, כב)
** תיאור הגורים כטורפי אדם בלשון הפלגה, יש בו גם לעג, וגם קינה
*** "אלמנותיו" = ארמנותיו (יט, ז)

באדיבות אתר 929