לבד מול עדת כלבים

כהנגדה חריפה לסדרת המזמורים הקודמת, עומד המזמור של "אַיֶּלֶת השחר" (=אור ראשון בוקע מתוך לילה שחור), המתחנן לישועה מתוך מצבים נוראים. המזמור מיוחד בחילופים דרמטיים בין זעקות הייאוש האישיות (באות בהירה), לבין קטעי הביטחון בה' (באות בולטת), שדורות של אבותינו בטחו בו, וקטעי הלקח הכללי (באות צבעונית), המכוונים ליראי ה' בכל מקום וזמן.

ברגישות מדהימה ייחסו חז"ל (מגילה טו ע"ב) מזמור זה לאסתר המלכה, כשנותרה לבדה מול 'אריה' (=המלך אחשורוש), ומול 'כלב' (=הָמָן) ועדת כלבים, שסבבו אותה – ישועת ה' הביאה לסעודת ניצחון והודיה עם לקח לדורות, מעין 'סעודת פורים'.

באדיבות אתר 929