"טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת [עניים] עֲנָוִים מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים" (משלי ט"ז, יט)
הנה יותר טוב לאדם הוא שיהיה שפל רוח ויתחבר עם הענוים והשפלים
משיהיה מתחבר עם גאים ויחלק שלל עמהם במה שנצחו במלחמה, אשר היתה גאותם סבה לה,
וזה כי אם יִקְרֶה מזאת התכונה טוב בקצת העתים
הנה יִקְרֶה ממנה רע בעתים רבים
והנה חלקם השלל הוא גם כן לנקמה מהם
כי זה שירגלם בזאת התכונה הפחותה
ויהיה זה סבה שיחולו עליהם רעות גדולות.
לקריאת פוסט בנושא הגאווה מאת אראל סגל-הלוי
רלב"ג - רבנו לוי בן גרשם, חי בפרובנס בין השנים 1288-1344. הוגה דיעות ופילוסוף אשר הגה וחקר תחומים רבים של תורה וחכמה. ספריו העיקריים: מלחמות ה' ופירושו לתורה.