בפרק ט"ו מופיעה סתירה חזיתית בין שני פסוקים – מצד אחד אומרת התורה: "אפס כי לא יהיה בך אביון" (ד) ומצד שני היא אומרת, כמה פסוקים מאוחר יותר: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (יא). איך ניתן להסביר את הסתירה?