"אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף" (תהילים ק"ו, ז)

 

רמב"ן שמות פרק יד פסוקים י-יא

"וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה', ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים" (שמות י"ד, י-יא) -

איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. אבל הנכון שנפרש כי היו כתות, והכתוב יספר כל מה שעשו כלם. אמר כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם, ועל זאת כתוב: "וימרו על ים בים סוף" (תהלים ק"ו, ז).

ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת, "ויצעקו בני ישראל אל ה'" [=ולא "ויצעקו אל ה'"], כי הטובים בהם צעקו אל ה' והנשארים מרו בדברו. ולכך אמר אחר כך: "וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות י"ד, לא) . לא אמר 'וייראו ישראל את ה' ויאמינו' אבל אמר "העם", כי "בני ישראל" שם ליחידים, "והעם" שם להמון... בכל מקום שנאמר "העם" לשון גנאי הוא, וכל מקום שנאמר "ישראל" לשון שבח הוא.

 

 

 

רמב"ן - רבי משה בן נחמן, נולד בגירונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. כתב השגות על ספר המצוות של הרמב"ם. בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל, ביקר בירושלים ובחברון. חי ונפטר בעכו.