כשתילי זיתים

מזמור קכ"ח המתאר את אורח חייו וברכתו של ירא ה' כולל שני בתים. הבית הראשון מתאר את אורח חייו של ירא ה' ברמה הפרטית והמשפחתית (א-ג), ואילו הבית השני מתאר את הברכה השורה עליו ברמה הפרטית, המשפחתית והלאומית (ד-ו).

מה משמעות הדימוי "בָּנֶיך כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנך"? עיינו בדבריו של י' פליקס: המשורר ראה לנגד עיניו עצי זית גדולים הגדלים בחצר המקדש ואלה על אף זקנותם המופלגת ממשיכים להניב פרי. תמונה זו עמדה גם לנגד עיני המשורר במזמור נ"ב: "ואני כזית רענן בבית אלהים, בטחתי בחסד אלהים עד עולם".

זיתים ישישים מצויים במקומות רבים בארץ. בהרי ירושלים מפורסמים הזיתים בגת שמנא, שהיקף גזעם כחמישה מטרים. שהמסורת הנוצרית מייחסת אותם לתקופת בית שני. לפי בדיקתנו אין גילם עולה על אלף שנה. ברור על כל פנים שאלה זקנים מופלגים, ועדיין הם מניבים פרי משובח. במחקרינו על עצים זקנים בארץ גילינו בסביבת שבטה שבנגב זית, שהוא כנראה הישיש בין זיתי הארץ, והוא שריד מן החקלאות הנבטית שבנגב. להלכה עשוי הזית להתקיים זמן בלתי מוגבל. בהדקנו גזעו נעשה נבוב, וקיימת סכנה כי שריפות ורוחות בלתי מצויות עשויות לשבור את העץ הישיש. אולם הזית דואג מבעוד מועד לחליפין: הוא מצמיח מן השורשים שסביב גזעו ייחורים צעירים. אלו מקיפים אותו ומגינים עליו מפני פגיעת הרוחות, ואף אם הגיעה שעתו וגזעו החלול נשבר, תופסים הנצרים הצעירים את מקומו.

לתמונה זו כיוון הכתוב בתהלים קכ"ח. המתארת את המשפחה המאושרת מרובת הבנים: "אשתך כגפן הפורייה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך". האישה הצנועה יושבת הבית נמשלה לגפן הסוככת בצילה על הבית מניבה פרי רב. והאב המיסב לשולחנו וסביב בניו נמשל לעץ זית זקן שסביבו השתילים – הייחורים הצעירים אלו סועדים את אביהם הזקן, ובבוא זמנו הם ימשיכו את קיום השושלת מדור לדור. הזית, יותר מעץ אחר מתאים אפוא כסמל לצדיק, שחייו אינם נוצצים כפרחי השדה, אך הם מצטיינים ביציבותם ובהמשכיות.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"