כציפור בכלוב

מזמור קכ"ד נחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון (א-ה) התנאי והתוצאה - לולי... אזי; בחלק השני (ו-ז) תיאור הישועה; ובחלק השלישי (ח) בקשת עזרה וסיוע מה' כעת.

המזמור עוסק בצרה גדולה שעם ישראל היה נתון בה והוא ניצל ממנה בזכות מעורבותו של ה'. המעורבות של ה' מודגשת במזמור בראשיתו: "לולי ה' שהיה לנו" (א, ב) וכן בפתיחת החלק השני "ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם" (ו). אך מהי אותה צרה שעם ישראל היה נתון בה?

שני חלקי המזמור משתמשים בשני דימויים שונים. בחלק הראשון מופיע דימוי המים. האויבים מדומים למים שהיו שוטפים ופורעים בעם. בחלק השני האויבים מדומים לחיית טרף והעם לעומת זאת לציפור שנלכדה בפח, כלוב, ויצאה ממנו שהרי "הפח נשבר" (ז).

ייתכן שיש לקשור את דימוי הציפור והכלוב לדברים שנכתבו בכתובת של מסע סנחריב: "אשר לחזקיהו היהודי, על 46 עריו הבצורות, ערי חומה, ועל הערים הקטנות לאין מספר שסביבותיהן, שמתי מצור ולכדתי (אותן) בסוללות כבושות, בכרים מוגשים (לחומה)... הוצאתי לי מתוכן ומניתי כשלל. אותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כציפור בכלוב. הקפתי אותו בביצורים, ואת היציאה משער עירו עשיתי לו לתועבה" (מתוך: מ' כוגן, מתוך אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל, עמ' 79).

סנחריב מעיד כי הוא לכד את חזקיהו כציפור בכלוב. התיאור במקרא מתאר אחרת את מסע סנחריב לירושלים. לפי התיאור שבספר מלכים צבא סנחריב מוכה על ידי מלאך ה' ולא מצליח לפגוע בירושלים.

ייתכן שדימוי הציפור שבתוך כלוב מתכתב עם הכתובת האשורית המפורסמת. חזקיהו כלל לא הוחזק כציפור בכלוב אלא "הפח נשבר" – צבא סנחריב הובס "ואנחנו נמלטנו" (ז). נראה שאולי אפשר לקשר לתקופת חזקיהו גם את דימוי המים: כידוע בימיו חזקיהו בונה תעלת מים שתספק מים לעיר בזמן מצור, כך שלולא ה' שהיה עם העם באותה התקופה היו מתקיפים את העם "המים הזידונים" (ה).