עזבו אתכם מסיפורים מסתוריים ורומנטיים על מלכה יפה ותינוק, האינטרס החבוי מאחורי המליצות הנפלאות נכתב ברמזים.

 

מה הביא את מלכת שְבָא אל שלמה? שֵם ה'? החכמה, המשלים והחידות? השמועות על הנשים הרבות, ועל בת פרעה?

האינטרס החבוי מאחורי המליצות הנפלאות נכתב ברמזים, כמו בפוליטיקה מאז ועד היום - "וישלח חירם למלך מאה ועשרים כִּכַּר זהב" (ט', יד); "וישלח חירם בָּאֳני (=מעציון גבר) את עבדיו אנשי אֳנִיוֹת יֹדעֵי הים, עם עבדי שלמה; וַיָבֹאוּ אופירה, ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים כִּכַּר, וַיָבִאוּ אל המלך שלמה" (שם, כז-כח); "וַתִתֵן למלך מאה ועשרים ככר זהב, ובשמים הרבה מאד..." (י', י).

שלמה שלט על דרכי המסחר החיוניות בין ים סוף ומצרים לבין ארם נהרים, והברית עם חירם מלך צור נתנה להם יחד מעמד של מעצמה. לא די שהפניקים שלטו בים הגדול, אלא שבעזרת שלמה הם נכנסו במלוא הכוח למסחר הזהב מאופיר דרך ים סוף. מלכת שְבָא ואנשיה נחרדו מן הפלישה הפניקית, ומההשתלטות על סחר הזהב שהיה עד אז ברשותם הבלעדית. לכן, מלכת שְבָא הביאה לשלמה את אותו הסכום שנתן לו חירם, ובשמים ייחודיים כנגד ארזי הלבנון שנתן חירם.

שלמה קיבל גם ממנה, כמו שקיבל מחירם, ונתן לה "את כל חֶפצָהּ אשר שָאָלה, מלבד אשר נתן להּ כיד המלך שלמה" (יג) – לא מדובר בתינוק כפי שמתואר באגדה האתיופית, אלא בשמירת השליטה של שְבָא ואופיר במסחר הזהב מדרום, ובהגבלת הפניקים לים הגדול.

שלמה יכול היה לתמרן מעתה בזהירות בין חירם ומלכת שבא, ולקבל משניהם, כמעצמה. ובינתיים, כולם קוראים בשם ה', מפרסמים בעולם את "שֵמַע שלמה לשֵם ה'" (א), ואת משלי חכמתו, ואומרים – "יהי ה' א-לֹהיך ברוך" (ט).

באדיבות אתר 929