כי ה' דיבר טוב על ישראל

כמעט שנה תמימה שהו ישראל למרגלות הר סיני. בראש חודש סיוון הגיעו להר סיני (שמ' י"א,א) ושנה לאחר מכן, בעשרים באייר, החלו במסע הגדול בואכה ארץ ישראל (במד' י', י"א-י"ב). הפרשות הפותחות את ספר במדבר עוסקות בהכנות האינטנסיביות למסע, והנה בשעה זו, בעת היציאה לדרך, בוחרת התורה להסב את תשומת ליבנו לשיחה אישית בין משה ליתרו חותנו:
 
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל". בתחילה יתרו מסרב אך משה חוזר ומפציר:  "וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ".
 
ואנו עומדים ותוהים: מה מקומה של שיחה אינטימית זו, ומה המסר שבפיה? דומה ששני מסרים גדולים, שלובים זה בזה, מבקשת התורה להבהיר לנו בדיאלוג בין משה ליתרו, ושניהם – ערכם חי וקיים לעד.
 
המסר האחד: "כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל" – מאז ועד היום. דווקא מפני שבהמשך הפרשה עדים אנו למשברים וכישלונות חמורים, אין להתייאש ולומר – אולי טעות בידינו ואין ה' חפץ להיטיב עם ישראל. אדרבה, יש להתחזק ולגלות שבתוך כל הסיבוכים והסתר הפנים מסתתרת עצת ה' העליונה.
 
והמסר השני: אין הטוב הזה מצומצם ואגוצנטרי רק עבורנו, אלא עלינו לשתף בו את כל המעגלים שסביבנו, ולפיכך אמר משה ליתרו "לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ". כבר לאבי האומה נאמר בראשית דרכו כי ייעודו להגיע מ"לך לך", המיוחד לך, עד "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות