כי אנשים אחים אנחנו

לוט ואברם דודו, כרכו את גורלם זה לצד זה. 
יחד עם הסבא תרח הם עזבו את אור כשדים (עיראק של היום) אל עבר חרן (טורקיה) מרחק של אלף קילומטר ויותר. 
יחד הם עזבו את תרח אל ארץ כנען, 
יחד הם ירדו למצרים כשהחל הרעב בארץ כנען . 
ויחד הם חזרו אל ארץ כנען בתום הרעב.

ואז נגמר היחד - דווקא כשהיה רכושם רב, החל המתח ובעקבותיו ההיפרדות: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך… כי אנשים אחים אנחנו" (י"ג, ח). ולוט בוחר ועוזב לסדום.

ההיפרדות הזאת לא מחזיקה זמן רב. מלחמה גדולה של ארבעת המלכים, כיבוש סדום ושביית שבויים ובתוכם לוט ומשפחתו, מזעיקים את אברם ומביאים אותו למלחמה.
אברם, עם 318 אנשיו יוצאים למסע חילוץ, 

מדוע ?
מה מביא את אברם, לסכן את נפשו ואת נפש מאות מאנשיו כדי לצאת למלחמה עם סיכויי הצלחה קטנים, למסור את הנפש עבור מי שכבר נפרד ממנו?

נדמה שהתשובה לכך מצויה במילה אחת בפסוקים: 
"וישמע אברם כי נשבה אחיו" (יד). 
מה באמת שמע אברם? כפי הנראה הוא שמע, את החדשות, שהייתה מלחמה, והיו שבויים ובתוכם בני לוט ובני משפחתו.
אבל זוהי רק אינפורמציה ששמע אברם.
מה שליבו של אברהם שמע, מה ששמעה נפשו - הוא שמע כי נשבה אחיו.
הוא הרגיש סולידריות מלאה כלפי מישהו שלמרות שנפרד ממנו - הוא מרגיש שהוא אחיו. 

את מה ששמע אברהם, והדרך בה נהג, הוא ציווה לבניו אחריו עד ימינו ממש.