כיבוש טריטוריה או מהלך אלוקי ולאומי?

בראשית ספר שופטים, מודגשות שתי נקודות: האחת - השבטים נלחמו לבד, כשבט הכובש את נחלתו, ולא כחלק מֵאומה היורשת את ארצה ("ויאמר יהודה לשמעון אחיו, עלה איתי בגורלי ונלחמה בכנעני, והלכתי גם אני אתך בגורלך" - א', ב); והשנייה - השבטים לא הורישו את כל הנחלה המגיעה להם, אלא הסתפקו בשטח מחייה קטן יותר ובלבד שלא יצטרכו להילחם עם יושבי הארץ.
דומה ששתי העובדות קשורות זו בזו: כיוון שכל שבט נלחם בגפו, ועם ישראל לא כבש את הארץ כלְאוֹם, לכן הם לא טרחו להוריש את כל הארץ והותירו חלקים רבים לא כבושים. מסתבר, שהשבטים לא התייחסו לירושת הארץ כהגשמת החזון של הבטחת ה' לאבות - "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" - וככיבוש נחלת ה', אלא ככיבוש טריטוריה שבה יוכלו לחיות ולתקוע יתד לבניין שבטם ומשפחותיהם. תופעה זו הביאה את השבטים להימנע ממלחמה כללית ביושבי הארץ, ולתת לכל שבט 'להסתדר' עם הכנענים היושבים באזורו.
ייתכן שכך יש להבין את דברי המלאך לעם, המובאים בפרק ב' בספר שופטים:
"וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים, וַיֹּאמֶר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם... וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי - מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם" (ב', א-ב).
לכאורה, דברי המלאך תמוהים: מה הקשר בין יציאת מצרים לבין הורשת הארץ? אם רצה המלאך להוכיחם על שלא הורישו את יושבי הארץ, די היה לו להזכיר את ציווי ה' "וְאַתֶּם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן" (שם)! לאור הסברנו, דברי המלאך מובנים: המלאך מדגיש לעם שהגעתם לארץ אינה רק ביאתם האישית של השבטים והזדמנות למנוחה עבור העם העייף והיגע מן הדרך, אלא הגשמה של תהליך לאומי ארוך ומשמעותי, המתחיל בבחירת ה' בישראל וביציאת מצרים - "אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם" (שם). המלאך מדגיש שהארץ אינה סתם ארץ, אלא "הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם".

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון