לנגד עיניו של דוד עומדת משימה אחת - לברוח בהצלחה. ואנו לומדים שמנהיג ניכר בדרך שבה הוא מתנהל עם סביבתו בשעות קשות כאלו.

 

"וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָׁמָּה. וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים" (א-ג).

מנהיג נבחן ביכולתו לשמוע את מצוקת האנשים שבשולי החברה. אלו שאינם יפים ואמיצים. שההקשבה אליהם דורשת סבלנות, זמן ומאמץ. שהטיפול בהם הוא קשה ומתמשך. שמצוקותיהם לעיתים רק גדלות. כזה היה דוד בשנים הקשות, כשנמלט על נפשו, וחייו היו בסכנה ממשית - הוא מוצא את הכוחות והפניות להיות מנהיגם של החלשים. אלו שמצויים במצוקה, שמוטלים עליהם חובות כספיים קשים מנשוא, מרים ומיואשים. הוא מנהיג אותם ומוביל באמצעותם ניצחונות, ואולי בדרך זו הצליח להביא לשינוי תדמיתם ולשיקומם.

גם את בני משפחתו והוריו אינו שוכח. סביר להניח כי שנות הנדודים של דוד לא היטיבו איתם. דוד, קשוב ורגיש, מסתכן בפנותו למלך מואב שיסייע לו ויאפשר להוריו לשבת במקום קבע עד שיתברר המצב. כקוראים אנחנו מניחים שלנגד עיניו של דוד עומדת משימה אחת - לברוח בהצלחה. ואנו לומדים שמנהיג ניכר בדרך שבה הוא מתנהל עם סביבתו בשעות קשות אלו.

זכינו שמלכם של ישראל היה רגיש, קשוב, סבלן, כזה שלוקח אחריות בכל מצב. ולכך אנחנו מייחלים גם היום: "וַאֲנִי ה' אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם" (יחזקאל ל"ד, כד).

לשמיעת שיעורו של דוד נתיב 'להנהיג את מרי הנפש'

באדיבות אתר 929