כולנו טייסים

השורשים 'יעד' ו'ידע' מקיימים ביניהם קשר מעניין במקרא - 'יעד' מבטא הקדשה, כמו 'מועד', ואילו 'ידע' מבטא בחירה, מימוש הייעוד, כמו שנאמר באברהם (בראשית יח, יט) -
כי יְדַעְתיו (=יְעַדְתיו > יְדַעְתיו, בחרתיו),
למען אשר יְצַוֶה את בניו ואת ביתו אחריו,
ושָמרוּ דרך ה' לעשות צדקה ומשפט,
למען הָביא ה' על אברהם את אשר דִבֶּר עליו;

ובפרשנות נבואית קשה לעיכול, בעמוס (ג, ב) -
רק אתכם יָדַעְתי מִכֹּל משפחות האדמה,
על כן אֶפקֹד עליכם את כל עֲוֹנֹתֵיכֶם;

כמו שיודעים צעירים ישראליים - מטייסים ולוחמי סיירות דורשים הרבה יותר מאשר מחיילים רגילים, בגלל האחריות הכבדה המוטלת עליהם. בקורס טיס ובמסלולי סיירות פוקדים על החניכים כל טעות, ועל כל דיווח כוזב או פגיעה באמון, מעיפים.

בית אברהם נבחרו להוביל את "כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג) ב"דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", ולכן ה' יפקוד עליהם כל סטייה. לא כשאר העמים, שרק פשע רביעי מכריע אצלם את הכף.

הבחירה מתבטאת במיוחד בשליחות הנבואית; עובדה היסטורית היא, שבעמים אחרים, לא התפתחה הנבואה המוסרית, המונותיאיסטית, וניצני נבואה לא יצאו בהם מכלל קוסמים ויידעונים (דברים יח, יד; ישעיהו ח, יט).

בסדרה של שאלות רטוריות הוביל עמוס להסבר שליחותו הנבואית -
כי לא יַעֲשֶׂה  א-ד-נ-י  ה' דָבָר, כי אם גָלָה סוֹדוֹ אל עֲבָדָיו הנביאים;
אריה שָאָג מי לא יִירָא?!  א-ד-נ-י  ה' דִבֶּר מי לא יִנָבֵא?!

הקטעים בנבואה הקדומה (לעיל פרק א), הסתיימו כולם באש אוכלת חומות וארמונות - כעת הגיע התור לפקוד על "הָרֵי שֹמרון" (ג, ט-טו), ועל "האוֹצְרים חָמָס וָשֹד באַרמְנוֹתֵיהֶם", יחד עם "מִזבְּחוֹת בית אל", "והִכֵּיתי בית החֹרף על בית הקיץ" (=בשומרון וביזרעאל).

באדיבות אתר 929