כוחה של החכמה

פרק זה כולל אסופה ארוכה ומגוונת של אמירות בנוסח החכמה המסורתית (המתחילה בפרק ט', יג). בעוד שבשני הקבצים הקודמים ערער קהלת את יכולתו של האדם לפעול באופן וודאי על בסיס עקרונות החוקיות, כעת הוא פונה להבהיר כיצד ובאיזה אופן על האדם להשתמש בהנחת החוקיות הטבעית וכיצד ובאיזה אופן עליו לקחת בחשבון את המעשה הא-לוהי הנסתר ממנו.

באסופת אמירות החכמה בפרק זה קהלת מבליט את כוחה של החכמה בל להתעלם מגבולותיה. כל הפסוקים עוסקים בהיבטים שונים של חכמה וסכלות, וביניהם ניתן לזהות זיקות מילוליות ורציפות אסוציאטיבית. בפסוקים אלה קהלת מדבר על כוחה של החכמה מתוך מודעות עמוקה לסכנות שבה, ומופיעות בהם מילים מנחות משלושה שדות סמאנטיים: חכמה/סכלות; שלטון; דיבור.

1. 'עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט...': קהלת פותח בסיפור המהווה משל על עניין החכמה [ט', יג-יח]. השוו את הסיפור המתואר בדברי קהלת לפתגם הקצר במשלי כ"א, כב: 'עִיר גִּבּרִֹים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עזֹ מִבְטֶחָה', בחנו את המסקנה החד משמעית של משלי ביחס לחכמה אל מול מסקנתו השונה והמורכבת של קהלת [ראו גם את פתגם החכמה בפסוק יז, הפער בינו ובין מסקנת קהלת בפסוק טז, המתבטא בהקשר המילה 'נשמעים' בשני הפסוקים].

פסקה זו מהווה דוגמא לאחד המאפיינים הבולטים של ספר קהלת: 'ספר קהלת דומה מאד לספרות החכמה הדידקטית מעשית [המיוצגת בספר משלי] המלמדת את האדם כיצד להתנהג בחיי היומיום למען יצליח במעשיו ויחיה חיי אושר, אולם הוא בא למתוח ביקורת על השקפותיה ותורותיה של ספרות זו...' [מ' פוקס, עולם התנ"ך].

2. בהמשך הקובץ מופיעים פתגמים קצרים, שעניינם בעיקר בסכלות אל מול החכמה.

א. בפסוקים יב-טו מופיעים רצף של פתגמים העוסקים בהיבטים שונים של ההבדל בין החכם לכסיל, בעיקר בתחום הדיבור. בחנו את הפתגמים שבפסקה ואת רצף הניגודים בין החכם לכסיל, מהו העיקרון המודגם בהם ביחס בין המעשה לתוצאה?

ב. בפסוקים טז-יט מדבר קהלת על השפעתן הרחבה של החכמה והסכלות של ההנהגה על גורל ארצה. כיצד מאופיינת החכמה אל מול הסכלות בפסוקים אלה?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"