כהונה מכח שבט לוי

ייחודו של שבט לוי נזכר בספר במדבר כבר פעמיים: בפרק ג' ובפרק ח'. בשניהם אין רמז לקשר שבטי בין הלויים ואהרון. הכוהנים מוצגים כקבוצה נפרדת לחלוטין, לה ניתנים הלויים. מעמדם של הכוהנים נראה כמשהו שנקבע לפני זמן רב, ללא שום קשר למינויו של שבט לוי.
בפרק י"ח, לאחר סיפור מחלוקת קרח, חוזרת בחירת הלויים, אך כאן מודגשת ההתייחסות ללויים כאחיהם של הכוהנים; הם בני משפחתו של אהרון ובני שבטו.
פרספקטיבה זו על הכוהנים והלויים כמשתייכים לרצף אחד, והתפישה של הכהונה כחלוקה פנימית של שבט לוי, מבטאות את המשמעות האמיתית של מבחן המטות. פריחת "מטה אהרון לבית לוי" (י"ז, כג) מסמלת את בחירתו של שבט לוי, שהוא שבטו של אהרון – ואהרון בתוכם. מבחינה מעשית, אין ספק שכוונת הדבר היא שיש כאן הוכחה לא רק לבחירתו של שבט לוי אלא גם לבחירתו של אהרון לכהונה; אולם אין כאן שתי הוכחות נפרדות בו-זמנית, אלא הוכחה אחת לתופעה הכפולה. ומכיוון שעיקרה של מחלוקת קורח נגעה באהרון, התשובה צריכה להיות מובנת בהקשר זה – בחירתו של אהרון מובטחת על ידי בחירתו של שבט לוי. מעמדם של הלויים אינו המשך של מעמד הכהונה; להיפך, הכהונה מייצגת את האריסטוקרטיה של שבט לוי. שמו של אהרון מופיע על מטה שבט לוי, בדיוק באותו אופן ששמותיהם של הנשיאים האחרים מופיעים על מטותיהם, ומשתמע מכאן שאם מישהו אחר היה הנשיא החוקי של שבט לוי, הוא היה הכהן בזכות פריחת מטה לוי. הכהונה היא אצולת שבט לוי.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון