יש תקווה

מדוע רצה "מלך ישראל" להסיר את ראש הנביא (ו', לא)? מי זה "בן המְרַצֵחַ" (שם, לב) בפי הנביא?

זה לא יכול להיות יהורם בן אחאב, כי הוא שמר על החזית מול ארם ברמות גלעד, ושם נפצע (ח', כח-כט; ט', יד-טו). ההסתערות הארמית הגדולה לתוך גבולות ישראל, החלה בימי יֵהוּא (י', לב-לג), ונמשכה בימי יהואחז בנו (י"ג, ג, ז).

אבל אלישע החזיק לפיד של תקוות ישועה למרות כל הנפילות, וחיזק את מלכי בית יֵהוּא במידע חי על מארבים של צבא ארם, ובשבי פלאי של חיל ארמי.

במצור שומרון, כש"מלך ישראל" (יהואחז בן יֵהוּא) שמע נשים שבישלו את ילדיהן (ו', כו-ל), הוא כבר ראה לנגד עיניו את חורבן שומרון כקיום קללת הברית בספר דברים (כ"ח, נג-נז), ולכן אמר שאלישע הבטיח בשקר, ושלח לעצור אותו; אלישע קרא לו "בן המְרַצֵחַ", בגלל מהפכת הדמים של יֵהוּא.

הצלת שומרון הייתה השיא בנפלאות ה' ביד אלישע, שליווה את ישראל כל ימי השפל, בתקוות ישועה המזכירה את שירת האזינו - "מִחוּץ תְשַכֶּל חרב ומֵחדרים אֵימה... כי יָדין ה' עַמו, ועל עבדיו יִתנֶחָם, כי יראה כי אָזלַת יד, ואפס עָצוּר ועָזוּב" (דברים ל"ב, כה-לו).

***

רחל המשוררת כתבה את השיר 'יום בשורה', נגד גאולה מפי מצורעים:

כשֹמרון במצור – כל הארץ כֻּלָהּ,
וכבד הרעב מִנְשֹׂא.
אך אני לא אֹבֶה בשורת גאֻלה,
אם מפי מצֹרע היא תבוא.

הטהור יבשר וגאל הטהור,
ואם ידו לא תמצא לגאֹל –
אז נבחר לי לִנְפֹּל מִמצוּקת המצור
אור ליום בשורה הגדול.

בניגוד לנימה ה'חרדית' בשיר היפה, הנבואה המקראית מעלה על נס את ישועת ה', גם אם השליחים הם ארבעה מצורעים.

עוד על שירה של רחל ניתן לשמוע בשיעורה של ד"ר רחל עופר

באדיבות אתר 929