יעקב מוזמן לרדת למצרים גם ע"י יוסף, וגם ע"י פרעה. יעקב מקבל את הזמנתו של יוסף לירידה ארעית למצרים, אך חושש מהזמנת פרעה לישיבה קבועה במצרים. כפילות זו מתבטאת גם בשימוש בשמות יעקב וישראל, וכן בתיאור כפול של מקום ישיבתם - גושן או רעמסס.
שתי הזמנות מקבל יעקב לרדת מצרימה. האחת מגיעה מיוסף, המזמין אותו לרדת ולשבת בארץ גושן, שם הוא יכלכל אותו ואת משפחתו בשנות הרעב הנותרות.
ההזמנה השנייה באה מפרעה, המזמין אותו ואת כל ביתו לבוא, לקבל את כל טוב ארץ מצרים ולאכול את חלב הארץ.
הזמנתו של יוסף נראית כהזמנה לישיבת ארעי במצרים, לחמש שנות הרעב שנותרו. הזמנת פרעה, לעומת זאת, נראית כהזמנה שאיננה תחומה בזמן. הטעם להזמנת פרעה הוא איחוד משפחות, ומכיוון שאין לפרעה כל כוונה שיוסף יעזוב את מצרים, ממילא הזמנתו את משפחת יעקב הינה הזמנה לישיבה של קבע במצרים.
יעקב אמנם מחליט לקבל את הזמנת יוסף לירידה ארעית למצרים, אך חושש וירא מאוד מהזמנת פרעה שעלולה להפוך להשתקעות קבועה במצרים. רק לאחר שהקדוש ברוך הוא מתגלה ליעקב ואומר לו "...אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם" (בראשית מ"ו, ג'), יעקב ממשיך בדרכו ומוכן להיענות גם להזמנת פרעה.
הירידה הכפולה מודגשת גם במקום מושבה של משפחת יעקב. יוסף מושיב את בני משפחתו בארץ גושן, ואילו לאחר המפגש עם פרעה, יוסף נותן להם בשם פרעה אחוזה – המסמלת התיישבות והיאחזות של קבע – בארץ רעמסס.
מעתה, כאשר נאמר בהגדה של פסח את המדרש "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם - מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם" (ספרי דברים כי תבוא, ש"א), נדע שהדברים מורכבים מעט: אמנם בתחילה רצה יעקב להיענות רק להזמנת יוסף לגור במצרים, אלא שהקדוש ברוך הוא מעודד אותו לקבל גם את הזמנת פרעה לבוא ולהשתקע במצרים, על מנת להגשים את דברי הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים:
"יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון