יראה מתוך אהבה

"וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי" (ירמיהו ל"ב, לט-מ) 

והנה יש שתי סוגי יראה: יש לאהבת השכר. ויש סוג שני גדול הימנו, והוא שלא לאהבת שכר רק מפאת אהבה, שהיא שמתנהג תמיד עמו באופן לא תגרע אהבה שביניהם בל יתפרדו, כמי שאוהב את חבירו וירא פן תגרע האהבה, והולך תמיד עושה מה שהוא רצון חבירו, כחוט השערה בל תפקד אהבתם, כי זו היא מדרגת יראה מעולה מאד כי היא מפאת אהבה. 
ואמר, כי אין אדם זוכה שיַקְנֶה הוא יתברך אותה לו בסייעו אותו כי אם הסוג הראשון, וזהו "ודרך אחד ליראה אותי" (ירמיהו ל"ב, לט) שהוא דרך אחד של יראה, והיא "לטוב להם ולבניהם" (שם), שדרך היראה שנותן בו היא שירא את ה' לטוב לו כו', כדי שייטיב לו ולבניו שהוא לאהבת השכר הוא הסוג הראשון, ואני בדרך שהוא רוצה בו אוליך אותו... וזהו "וכרתי להם כו' להיטיבי אותם" (שם, מ), כאשר הם יראים לטוב להם אטיב עמהם. 
ובראותי כי אחרי שלהיות עושים לאהבת היות טוב להם, ואני אעשה זאת להם להטיבי אותם, הלא יתעתדו ליאבד על ידי זה רב טוב כי "וישמן ישורון ויבעט" (דברים ל"ב, טו), על כן אז אעשה להם סיוע אחר גדול מאד, והוא שאתן בלבבם בשני יצריהם היראה הפנימית, אשר איננה לאהבת שכר רק לבלתי תגרע האהבה וההתחברות על ידי הרב טוב, וזהו "ואת יראתי אתן בלבבם" (ירמיהו ל"ב, מ) אשר סוג היראה היא "לבלתי סור מעלי" (שם), שתהיה יראתם אותי שיהיו יראים מסור מעלי על ידי רב טוב, שעל ידי כן לא יבעטו ברוב טובה והיא היראה הפנימית, כאוהב שמתנהג תמיד ברצון אוהבו, כי ירא פן תפקד גדר אהבתם...