לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
ספר צפניה פותח בתיאור הכיליון המוחלט שיבוא על הארץ (א-ג). מיד אחרי פסוקי הפתיחה מופיע פירוט חטאי יהודה (ד-ט) וקולות היללות והצעקות שישמעו מירושלים (י-יג). הפרק נחתם בתיאור יום ה' (יד-יח). הפרק נע בין תיאורי החורבן העולמי לתיאורי החטא והחורבן הלאומי.
אחד מהאמצעים הסגנוניים הבולטים בפרק, המאפיין את ספר צפניה, הוא חזרה על מילה מסוימת מספר סמלי של פעמים. מאפיין זה חוזר בשלושת חלקי הפרק ומדגיש את עיקריו:
1. המילה 'על' ביחס לפקידת ה' חוזרת שבע פעמים: ארבע פעמים בפסוקים ח-ט, ועוד שלוש פעמים בפסוקים יב, טז. מיהם החוטאים ומה טיבם של חטאיהם?
(ח) וְהָיָה בְּיוֹם זֶבַח ה' וּפָקַדְתִּי עַל הַשָּׂרִים וְעַל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל כָּל הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי.
(ט) וּפָקַדְתִּי עַל כָּל הַדּוֹלֵג עַל הַמִּפְתָּן בַּיּוֹם הַהוּא הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם חָמָס וּמִרְמָה.
(יב) וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב יה' וְלֹא יָרֵעַ.
(טז) יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת
2. נסו לשרטט את המצב הרוחני השורר ביהודה כפי שעולה מתוכחתו של צפניה בפרק. העזרו בדברי י' קויפמן: 'צפניה מתריע על הקלקלה המוסרית השוררת ב'עיר': הקלקלה היא בייחוד של המעמדות העליונים. העיר כולה היא לא אלהית... השרים ובני המלך ממלאים בית אדוניהם חמס ומרמה, העם עושה עוול... יש מעמד של של אנשי כסף שהכסף והזהב היו להם לאלהים. הרע המוסרי נובע מהרע הדתי. צפניה מדגים בתלונתו שיש בישראל אנשים הקופאים על שמריהם, האומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע. עובדים לבעל לצבא השמים נשבעים בה' ובמלכם, ובלב – קפאון. בדורו של הושע היו אומרים 'לא יראנו את ה', והמלך מה יעשה לנו?'. הושע מתאר יהירות צינית של נואשים, מעין 'אכול ושתו – כי מחר נמות'. צפניה לעומתו אינו מדבר על מלול ציני ולא על הוללות של יאוש. הוא קובל על קפאון הלב. 'אמונה' יש עוד רק בין 'נטילי הכסף', אבל מאמינים הם רק בכספם. מפני זה היה תפקידו של צפניה קשה מתפקיד הנביאים שהיו לפניו... ימי צפניה היו ימי 'קפאון'. אשור התחיל מתמוטט, אבל.. ההמון לא האמין שתבוא תמורה ולא ראה את העומד להתרחש. שררה שאננות דתית ואפיקוראיות מוסרית'.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"